שלום כבוד הרב. ומה אם מה שכתוב בגמרא (ע"ז כ.) "ולאסתכולי מי שרי מיתיבי (דברים כג, י) ונשמרת מכל דבר רע שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה באשת איש ואפילו מכוערת". וכן הבאור הלכה כותב (סימן רכה. סעיף ט. ד"ה: "אפילו עובד גילולים"): "....... אלא ודאי דהסכלות בעלמה שרי, דדוקא להסתכל בו ביותר ולהיתבונן בדמותו (אסור), והתם לענין אשה אפילו סתם הסתכלות אסור. בתודה מראש

שלום המשנה ברורה (סי' ע"ה ס"ק ז') סיכם את איסור ההסתכלות במקומות המגולים כך: "לענין איסור הסתכלות לכו"ע המסתכל באשה אפילו באצבע קטנה כיון שמסתכל בה להנות עובר בלאו דלא תתורו אחרי עיניכם ואמרו שאפילו יש בידו תורה ומע"ט לא ינקה מדינה של גיהנם. וראיה בעלמא לפי תומו בלא נהנה שרי, אם לא מצד המוסר ובספר מנחת שמואל הוכיח דאדם חשוב יש לו ליזהר בכל גווני". דעת המשנה ברורה שלגבי מקומות מגולים ראיה לפי תומו מותרת ורק הסתכלות אסורה. לפי זה גם הסתכלות בכוונה מותרת כל שאינה הסתכלות עיונית. המשנה ברורה בביאור הלכה, בדין ברכה על בריות טובות, (סי' רכ"ה סע' י', המקור שציטטת בשאלתך) כתב: "אלא ודאי דהסתכלות בעלמא שרי (באדם רשע) ודווקא להסתכל בו ביותר ולהתבונן בדמותו, והתם לענין אשה אפילו סתם הסתכלות אסור". לפי דבריו כאן מבואר שאיסור הסתכלות על אשה כולל גם הסתכלות שאינה עיונית ולא רק הסתכלות בעיון. ונראה כסותר את דבריו לעייל בסי' ע"ה. בספר את צנועים חכמה הסביר שאין כוונת הביאור הלכה לאסור כל ראיה, שהרי ראינו (בסי' ע"ה) שהתיר ראיה לפי תומו, אלא כוונתו לאסור 'סתם הסתכלות' והיינו ראיה בכוונה אפילו היא אינה הסתכלות עיונית אלא הבטה בעלמא, אך ראיה לפי תומו מותר. לסיכום: ראיה לפי תומו מותרת, הסתכלות בכוונה אסורה. יום טוב