כבוד הרב שלום, אני כלה לפני חתונה והתחלתי ללמוד הלכות טהרה עם מדריכת כלות. אני דתיה ומחוברת להלכה ולקיום מצוות אבל מצאתי שלמידת הלכות טהרה והקונספט של טהרה בכלל מעלה בי כעס, מרגיש לי לא ברור, מלאה (מלשון להלאות) שלא לצרוך ואפילו מעט פוגעני. אשמח לקבל מהרב רקע או הסבר לחשיבות ההלכות ולצד החיובי שלהן.

שלום אפתח בברכת מזל טוב לקראת החתונה ולקראת הקמת בית יהודי קדוש ונפלא בעם ישראל. כפי שאת ההכנות והלימוד של הלכות טהרת המשפחה, החתן לומד עם מדריך חתנים והכלה עם מדריכת כלות, כך ראוי ונכון להפנות שאלות המבררות את המשמעות הרוחנית של ההלכות הנ"ל אל המדריכה איתה את לומדת. אני בטוח שהיא תענה לך בהרחבה ובנעימות. אני אציין נקודות כלליות בענין. סודה של המשפחה היהודית טמון במערכת המצוות הכלולה במושג "טהרת המשפחה". מערכת זו שומרת על רעננות חיי הנישואין, מגינה על בני הזוג ומעניקה בכך אושר ויציבות. יש צורך להשקיע מאמץ בלמידה ובקיום דיני טהרת-המשפחה, אך המאמץ הוא אפסי וחסר-ערך לעומת התועלת הבאה על-ידו, ולעומת האושר שהוא מביא למשפחה כולה. המצוות ביהדות מקדשות את חיי המשפחה. מרוממים את הקשר שבין איש לאשתו מהרמה הגופנית-הבהמית אל רמה גבוהה של קדושה, טוהר והתעלות. היהדות (לעומת תפיסות עולם אחרות) אינה שוללת, חלילה, את חיי האישות. היא מרוממת אותם מעלה אותם ונותנת בהם מימד של קדושה. גישה זו מעניקה תוכן אחר לגמרי לחיי המשפחה. דוגמא לדבר, תקופת הנידות, שבה האיש והאשה אסורים זה לזה, מחדשת את חיי הנישואין. במקום לשקוע בחיי שיגרה ושעמום, חיי האישות מתחדשים עם תום ימי הנידות, הקירבה נעשית רעננה יותר עמוקה יותר, ועוצמתית יותר. כך הסביר רבי מאיר (מסכת נידה דף לא/ב) מדוע דורשת התורה שבעה ימים של הכנה עד לטבילה: "מפני שרגיל בה… אמרה תורה…שבעה ימים, כדי שתהא חביבה על בעלה כשעת כניסתה לחופה". במילים אחרות, טהרת המשפחה מחוללת סוג של ירח דבש, בכל חודש מחדש. כמו כן, תקופת המרחק יוצרת ממד חדש וחשוב בזוגיות של הבעל והאישה. היא מדגישה כי השותפות שלהם מבוססת לא רק על הצדדים הפיזיים, כי אם גם על היבטים של רגשיים, רוחניים, ונפשיים. כפי שכתבתי בראשית דברי, הצעד הנכון ביותר הוא הדיבור הפתוח עם מדריכת הכלות או דמות תורנית אחרת שאת מרגישה פתוחה בפניה, ויש לה את הידע, היכולת והרגישות לתת לך מענה על שאלותיך. בהצלחה רבה ושוב ברכת מזל טוב ובנין עיד עד.