שאלה: מדוע נוהגים יומיים ראש חודש בחודש של 30 יום ואילו בחודש של 29 יום נוהגים יום אחד? למה ליום ל’ של חודש מלא קוראים "ראש חודש" של החודש הבא?
תשובה: החודש העברי נקבע על פי אורך זמן הראותה של הלבנה מאז התחדשותה בפעם אחת ועד הפעם השניה. על פי מדידות נתברר שאורך זמן זה שוה ל-29 יום ו-12 שעות (חצי יום) ועוד כשלושת רבעי השעה ומכאן שבמשך חודשיים אנו חייבים לנהוג אחד מהם בן שלושים יום ואחד 29 יום (29.5X2=59), שהרי לא יתכן לנהוג חצי יום כחודש אחד וחצי יום כחודש שני. על כן קבעו חכמים בדרך כלל את סדר החודשים (חוץ למקרים חריגים) שהיו על פי הסדר חודש מלא (30 יום) וחודש חסר (29 יום), כיון שכך נקבע שחודש בין שלושים יום מצד אחד הוא מלא ויש לו עדיפות על החודש שאחריו שהוא חסר אך כדי לפצות את החודש החסר נקרא יום השלושים כראש חודש של החודש החסר. לדוגמא: כסלו, היה בין שלושים יום אך יום השלושים שלו נקרא ראש חודש טבת, בכך פיצינו את שתי החודשים כל אחד על פי חלקו.
גירסת הדפסה
שלח לחבר