- שבת ומועדים
- ראש חודש והלוח העברי
למה לא מניחים תפילין בחול המועד?
שאלה
שלום רב,
כידוע, בשבתות ובימים טובים אין מניחים תפילין משום שהם אות. בני אשכנז הניחו תפילין בחוה"מ מאז ומתמיד עד שהגיעו לארץ, ובעקבות מנהגי הספרדים הפסיקו להניח בחול המועד. המקור היחיד שאנחנו רואים שאוסר על הנחת תפילין בחול המועד לפני השו"ע - זהו ספר "הזוהר". הגישה האשכנזית הקלאסית, היא שאין פוסקים הלכה לפי "הזוהר". אז מדוע קיבלנו הלכה זו? (שאגב, לא הנהיגו אותה בספרד עד לכתיבת ספר הזוהר.) הרבה הלכות שמופיעות בזוהר ובשו"ע אין אנו מקיימים. אז למה דווקא את זה? ועוד טוענים שזהו מנהג א"י! ואם היה גם מנהג ארץ ישראלי אחיד, כולנו היינו מתפללים בנוסח זהה ולא היו הבדלים בין העדות. האם באמת לצאת נגד מנהג אבותינו, שהוא מנהג נכון ואמיתי, מול ספר שיצאו נגדו "הנודע ביהודה" החת"ם סופר ורבי עקיבא איגר?
תשובה
לשואל, שלום וברכה וגמר חתימה טובה!
במחילה, יש בדבריך כמה שגיאות קשות:
א. הטענה ש"המקור היחיד שאנחנו רואים שאוסר על הנחת תפילין בחול המועד לפני השו"ע - זהו ספר הזוהר" היא שגיאה גדולה. עיין בבית יוסף או"ח סי' לא ותראה שכמה ראשונים סברו כך, והבינו כך מהגמרא, עוד לפני פרסום הזוהר. אכן הם לא התבטאו על כך בחריפות האופיינית לזוהר, אבל כתבו בהחלט שאין מצווה להניח תפילין בחול המועד. ומכיוון שאין מצווה ממילא גם יש איסור, משום ברכה לבטלה או גם "בל תוסיף". ולשון ההגהות מיימוניות (הל' תפילין פ"ד ה"י): "כתב רבינו יהודה שר' יצחק היה אוסר להניח תפילין בחול המועד, שהרי יש בהן אות, בפסח - מצות, בסוכות - סוכה ולולב".
ב. הטענה שהפסיקה האשכנזית לא מתחשבת בזוהר מאוד לא מדויקת. עיין משנה ברורה סי' כה סקמ"ב, שכתב שכאשר הזוהר אינו סותר את הכתוב בש"ס, או כאשר הוא מכריע במחלוקות הפוסקים, יש ללכת אחריו. אכן, הספרדים נמשכו אחרי הזוהר יותר מאשר האשכנזים (וגם אצל האשכנזים יש הבדל ניכר בין החסידים למתנגדים), אבל גם הגר"א ותלמידיו הרבו להתחשב בזוהר, והגר"א, למשל, לא הניח תפילין בחול המועד (ראה ביאור הגר"א או"ח סי' לא ו'מעשה רב' אות קעד).
ג. הטענה שהגדולים שהזכרת "יצאו כנגד הזוהר" גם היא לקויה. יש שהסתייגו מאימוץ מנהגי הזוהר באופן המוני ע"י החסידים וסברו שהנהגות הזוהר מתאימות ליחידי סגולה. יש שהעירו שיש בזוהר חלקים מאוחרים שנוספו לו. מכל מקום, הגדולים שכתבת לא "יצאו נגדו" (אגב, לא ידוע לי מקור שבו ר' עקיבא איגר מביע איזושהי הסתייגות מהליכה בעקבות הזוהר, ובהערותיו לשו"ע הוא מביא אותו בכמה מקומות).
אינני אומר שיש איסור מוחלט להניח תפילין בחוה"מ. אם תלמיד חכם עיין בסוגיה במקורותיה לעומקה ולרוחבה והשתכנע שעל פי הנגלה צריך להניח תפילין בחוה"מ, כי לדעתו שיטת הראשונים הסוברת כך מבוססת היטב במקורות חז"ל בנגלה, ולדידו סברת הזוהר בעניין זה היא סתירה ברורה בין הנגלה לנסתר, רשאי הוא להניח תפילין בצנעה (ועדיף - בהסכמת רבותיו, ובלא ברכה). אך זו גישה אחרת לגמרי באיכותה ובסגנונה מזו שהצגת.

תספורת וקציצת צפורניים בראש חודש
הרב נועם דביר מייזלס | א מרחשון תשפ"ב

קביעת סימן השנה - המשך
הרב עזריה אריאל | י"ח אדר א' תשע"ד

יום הולדת לנולד בשנה לא מעוברת
הרה"ג דוב ליאור | ט אדר ב' תשע"א

מה זה לפ"ק
רבנים שונים | ח ניסן תשס"ה

הרב עזריה אריאל
ראש כולל מכון המקדש.

לימוד מקצועות חול בשבת
ה שבט תשע"ג

למכור דירה שהוקדשה לבית כנסת
י"ז שבט תשע"ג

הפרדת ניירות דפדפת בשבת
ט"ז שבט תשע"ג

איפור מוזיקה והשתתפות באירועים בשנת אבל
ג שבט תשע"ג

ברכת שילוח הקן
הרה"ג דוב ליאור | ח תמוז תשס"ט

מה אומרים בניחום אבלים
הרב ש. יוסף וייצן | כ"ו תמוז תשס"ח

איך עושים שילוח הקן?
הרב נועם דביר מייזלס | ל ניסן תשפ"ב

ראית משחק כדורגל שהיה בשבת
הרה"ג דוב ליאור | י"ג טבת תשס"ט
מאיזה שבט היה נתן הנביא
הרב חיים שריבר | י"א סיון תשפ"ג
קנייה מחנות שפתוחה בשבת - שאלת המשך
הרב בנימין במברגר | י"א סיון תשפ"ג
מזוזה לפתח רחב
הרב חיים שריבר | י"א סיון תשפ"ג
