אני ושני אחי, בני משפחה שלמדה ב"ישיבה יוניברסיטי" בניו יורק כבר שלוש דורות (מאז סבא מצד אמא). אני רואה חשבון במקצועי, עליתי ארצה לפני 12 שנה. שני אחי הקטנים ממני גם עלו ארצה בשנים האחרונות עם משפחותיהם, והם גרים ביישובים ביו"ש (אני בגוש דן). שני האחים מוסמכים לרבנות, אחד מחנך והשני עובד במקצוע אחר. למותר לציין שתלמידי חכמים כמו שני אחי, וגם מספר חברים שלי שהיום מכהנים בתור רבני קהילות בחוץ לארץ, הם התומכים החשובים ביותר בציונות הדתית בכל העולם כולו. הם עומדים לצידם של ישראל בכלל, וחובשי כיפה-סרוגה בפרט, וגם תומכים תמיכה גדולה בהתיישבות. אז למה רבני הציונות הדתית מתעלמים מהם? שני אחי, לדוגמה, היו רוצים להתנדב לערוך חתונות במבצעים של "צוהר", אבל בצוהר לא עושים כלום למצוא דרך לשלב אותם, ולמצוא להם דרך לעבוד עם הרבנות. זה כבר סיפור של כמה שנים. אבל עכשיו הסיפור עוד יותר חריף: ברבנות הראשית לישראל החליטו לאחרונה להפסיק להכיר בגיטין ובגיורים שנעשים על ידי רבני קהילות באמריקה, בוגרי ישיבה יוניברסיטי (בארגון של RCA, הגוף הרבני הגדול בעולם ויותר גדול אפילו מהרבנות הראשית עצמה). היו הרבה צעקות על זה - מטעם רבני חו"ל כמובן - אבל לא שמענו ולו תגובה אחת מרבני הציונות הדתית (הכוונה לצברים ולא לכאלה שעלו ארצה כמו שני אחי). למה השקט, למה ההתעלמות לכבודם של תלמידי חכמים בחו"ל ולכאלה שעלו לכאן מחו"ל, למה לא לתמוך תמיכה חזקה וברורה בבעלי ברית הכי-טבעיים בעולם של הציונות הדתית?

זו פעם ראשונה שאני נתקל בבעיה ולכן אין לומר שרבני הציוה"ד אינם מקרבים את רבני חו"ל חלילה. אשמח לפגוש את אחיך. נושא ערכית חופות אינו תלוי כלל בצוהר אלא ברבנות הראשית המגבילה גם את רבני צוהר בעריכת חופות וכל רב שאינו מכהן כרב קהילה מוכר. אך יש ועדת חריגים, המזכיר שלה הוא יעקב ליסנר ברבנות קרית אונו אני מציע לפנות אליו.