למה לא מכינים נערות באולפנות לחיי משפחה אמיתיים, למה לא מלמדים אותנו לבשל, או ניהול כלכלי נכון של בית, תזונה נכונה, עזרה ראשונה, למה לא מלמדים אותנו שחייבים להיות עם כוח לפני שיולדים ילד, ויצירת ילד צריכה לבוא מתוך שימחה והשתוקקות ולא מתוך גוף שבור וראש מלא אידיאלים על משפחה גדולה, למה הייתי צריכה את כל הבגרויות, כשאני מגלה שאת הדברים החשובים של החיים לא ממש לימדו אותי?

אחד מן הקשיים שיש לנו בעת החדשה זה ענין החינוך. בימים עברו היה מצב שבת היתה גודלת בבית אמא. שם היתה מתחנכת ולומדת הכל. הלימוד לא היה דווקא מספרים. עיקר הלימוד היה ממפגש בלתי אמצעי עם משפחה בריאה ועם בית הוריה. העידן החדש הוציא את הנשים מביתן. העידן החדש שלח את בנות ישראל מבתי חינוך לבתי ספר. אין בכך רק דברים שליליים. אולם יש בכך גם דברים שליליים. אחד מהם הוא חוסר בהירות בנוגע לחלוקה שצריכה להישמר בין מה שמקבלים מבית ספר ומה ממשיכים לקבל מהבית האישי. החלוקה צריכה לבוא לידי ביטוי לא רק בחלוקת הנושאים אלא בחלוקת זמן. צריך שגם בגיל הנערות לא ילמדו שישה ימים בשבוע אלא לא יותר מחמשה ימים. ביום השישי הבת צריכה להישאר בבית המשפחה. ביום זה היא צריכה ללמוד מאמא את כל מה שמתאים שילמד במסגרת המשפחה. הקושי ליישם זאת הוא משום שאמהות רבות לא נמצאות בביתם ולא פנויות להיות עם בנותיהם. בכל אופן הפתרון יבוא לא מתוך זלזול בלימוד לצורך בגרות. בעידן שלנו שבנות לא מתחתנות בגיל צעיר יש מספיק זמן גם לעשות בגרות וגם ללמוד את נושאי החיים השונים שודאי שאינם פחות חשובים מבגרויות. יתכן שניתן לתקן חלק מהעניין מבחינה מערכתית. אולם בכל מקרה התיקון לא יהיה שלם. תמיד יפלו דברים "בין הכסאות". החלוקה הלא טבעית בין מה שנלמד בבית ובין מה שנלמד בחוץ היא גורמת לבעיות. מבחינתך את תנצרי את הלקח שלך לזמן שיהיו לך בנות בוגרות. את תקחי אחריות ותהיי מודעות לגבי בנותייך הגדולות. בהצלחה.