מי שנהג שלש פעמים בשלוש שבועות רצופים לומר את נוסח הברכה: "ברוך המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה. ברוך המבדיל בין קודש לחול." וזאת בכל במוצאי שבתות,חגים ומועדים, בלי שם ומלכות, לאחר זמן רבינו תם, בנוסף להבדלה בזמן הרגיל, ונהג בפועל שלא לעשות מלאכה או לאכול לפני זמן רבינו תם- האם מחויב בזה כנדר לכל דבר, כך שמחויב להתירו על כל המשמעויות ההלכתיות הנובעות מכך אם אינו רוצה להמשיך בחיוב זה בעתיד, גם אם לא התכווין לקבל על עצמו כל איסור מלאכה או אכילה לאחר הזמן הרגיל של יציאת השבת ועשה זאת על מנת להחמיר על עצמו בלבד? האם המודעה ב"התרת הנדרים" שנאמרה בערב ראש השנה מועילה לכל השנה וגם במקרה זה, גם כשלא נאמרה לפני שלושה דיינים מומחים אלא אנשים פשוטים מהקהילה שאינם תלמידי חכמים כלל או בקיאים בדיני נדרים ושבועות, והאם יש הבדל בזה בין אשכנזים ספרדים תימנים וכדומה (אודה אם הרב יוסיף מקורות)?

אם בעת שהתחיל לנהוג חומרא זו לא אמר שעושה כן בלי נדר נחשב הדבר לנדר וצריך התרת נדרים על מנת לבטל מנהג טוב זה. אלא שבדרך כלל המודעה שאדם מוסר בערב ר"ה או ערב יו"כ מועילה לזה, אא"כ זכר מודעה זו ואעפ"כ התחייב לנדר שאז מודעה זו לא חלה עליו. ומ"מ טוב בכל מקרה לעשות התרת נדרים על נדר פרטי. ולכן אני מייעץ לך שתקח שלשה אנשים תלמידי חכמים והם יעשו לך התרת נדר זה.