לאחרונה התקרבתי מאוד לדת כמו גם לרוחניות. קראתי ספר שנקרא "מסע הנשמות" שבו ד"ר מייקל ניוטון, מהפנט, מספר את הסיפור של מטופליו ואת הדברים שאמרו לו בעת שהפנט אותם ושאל אותם על העולם שמעבר ועל גלגולים אחרים. כידוע לי גם בקבלה הרעיון של גלגול נשמות מקובל ובכלל אני מאמין שהמוות איננו סוף הדרך, אלא יש נשמה שממשיכה לעולם אחר. הבעיה היא שבאותו ספר, חלק ממטופליו, כך הוא רושם, אמרו לו שלכל רוח (נשמת אדם) יש רוח מדריכה שאחראית עליה באופן ישיר בעולם הזה. הדבר הזה מאוד תמוה בעיני שכן אני חשבתי שה’ היקר הוא הוא היחיד ששומר עלי ואחראי לגורלי בעולם זה. הרוחות המדריכות על פי הספר הן בעצם נשמות אדם מתקדמות יותר, מפותחות יותר, שמונו להדריך אחת או יותר רוחות אחרות. בספר "המהפך – המדע מגלה את האמת שבתנ"ך" מאת זמיר כהן גם כן מפורטת דרך זו של היפנוזה כדי להגיע לגלגולים אחרים. הדרך היחידה שעליה חשבתי לישוב הסתירה היא שאם אותם אנשים כולל הסופר אינם משקרים, אזי ה’ אחראי ישירות ליהודים, בעוד שלגבי הגויים יתכן שיש להם רוח מדריכה, האם אני צודק, אם לא האם קיימת ביהדות רוח מדריכה, אולי "מלאך שאומר לו גדל"?

כדאי שתחזיק בדעתך הישרה והצודקת שרק ריבון העולם הוא המדריך והמכוין אותנו ואין לשום רוח שליטה עלינו. לא כל דבר שהמהפנט כותב יש להתייחס אליו כאל אמת בפרט שזה נוגד את השכל הישר ואת האמונה הטהורה. אמנם יתכן שלפעמים אדם מושפע מכל מיני גורמים כמו שבעולמנו הנגלה אדם מושפע מחברים ומתקשורת וכדומה אבל אין בזה הכרח כמו שמישהו שולט עליו. ריבון העולמים הוא אדון העולם כולו ומכוין את כל יצוריו אל הטוב.