עניין"תורה לשמה" וחשיבותו נדון בהרבה מקומות, אך חסרה הגדרה מדוייקת, מה זה לשמה? הרמב"ם בפרק י’ מגדיר זאת בדרך אחת והמהר"ל בתפארת ישראל גם כדעה זו, ולעומתם נראה של"נפש החיים" יש הגדרה אחרת. דברי הרב באורות התורה קשים לי להבנה, אשמח גם לקבל הפנייה למאמרים העוסקים בנושא.

יצאו מספר ספרים בענין. יש ספר הנקרא "תורה לשמה" של הרב נחום לאם. זכור לי שהוא ספר טוב. עתה הוציאה ישיבת קרני שומרון ספר יובל לישיבה. שם יש מספר מאמרים נחמדים. בכל אופן נראה שהדרך הסלולה בלימדו תורה לשמה לפי התפיסה הליטאית היא שהתורה יש בה אור אין סוף. הקב"ה גילה את רצונו בתורה. התורה מלאה את גילוייו העליון של הקב"ה בעולם. אדם שנדבק באוכל נשאר מוגבל וחומרי. אולם אדם שנדבק בתורה הוא נדבק באור אין סוף. יש ללמוד תורה משום שהיא הגילוי לעין ביותר של הקב"ה שניתן לנו בעולם הזה. כל רגע של לימוד תורה מדביק אותנו יותר לעולם העליון ולאור האלוקי. זוהי מטרתנו ואנו יכולים לגלותה על ידי לימוד תורה.