השו"ע בסימן קסד,ב כותב שאם נגע במקומות מכוסים וכן הלך לשירותים באמצע האכילה הוא צריך ליטול ידיו ולברך על נטילת ידים. המ"ב על הסעיף מזכיר מחלוקת אחרונים ומחלק בין עשית צרכיו שצריך לברך ובין עשית קטנים ונגיעה במקומות שנוטל בלי ברכה. האם אנו הולכים כיום ע"פ פסק זה?

נוהגים כך, אם האדם יצא לגדולים, יטול ויברך "על נטילת ידיים", אם רוצה לאכול לחם. אך אם יצא לקטנים, יטול ולא יברך על נטילת ידיים אלא יברך רק "אשר יצר".