כלב התקיף כלב אחר. בעל הכלב ניסה להגן על כלבו ומשך את התוקף בצווארו והכלב נשך אותו. האם הוא יכול לתבוע פיצוי כלכלי על הנשיכה, עוגמת נפש, יום עבודה וכדומה, והאם הוא יכול לדרוש להרדים את הכלב?

כשאדם ניזק ע"י ממון חבירו כגון כלבו של חבירו, אינו יכול לתבוע אלא תשלום הנזק הישיר, היינו הפחת שנפחת גופו מחמת הנזק אבל כל תשלום אחר הנלווה לנזק כגון ריפוי והפסד ימי עבודה אינו חייב בעל הכלב. הדבר נידון כנזק רק כאשר אין המכה בגופו חוזרת לקדמותה אבל במכה שחוזרת לקדמותה אין תביעת נזק כלל כיוון שאין כאן כלל פחת קבוע בגופו. וא"כ רק במידה והנזק בגוף אינו חוזר לקדמותו היה מקום לתביעה, אומנם כיוון שנשיכת כלב מוגדרת כמאורע משונה הוי כנזקי קרן שקנסה תורה לשלם חצי נזק מגופו של הדבר המזיק. בזמן הזה אין דנים דיני קנסות כיוון שאין עימנו לצערינו דיינים סמוכים, אך מ"מ נפסק שבנזקים אלו שאין דנים בזה"ז יכול הניזק לתבוע בב"ד כדי שינדו הדיינים את המזיק עד שיפצה פיצוי קרוב לגובה התשלום שהיה אמור להיות חייב. וכן יכול הניזק לתפוס מממונו של המזיק. אמנם כאמור לעיל נשיכת כלב הוי כנזק קרן שמשלם רק מגוף הדבר המזיק ולכן יכול הניזק לתפוס רק גוף הכלב מזיק. אבל בנידון שכאן כיוון שהכלב בא לתקוף את כלבו של הניזק ורק מחמת התערבות בעל הכלב המותקף נשך הכלב התוקף את בעל הכלב המותקף נראה לפטור את המזיק מנזק זה כיוון שנחשב שהביא הניזק הנזק ע"ע וכמובא בשו"ע סימן שצ"ה שכלב שנשך את האדם מחמת שהתגרה בו פטור בעל הכלב הנושך. ואין משנה שכאן התחיל כל הארוע מחמת הכלב התוקף מ"מ כיוון שהנשיכה לאדם קרתה מחמת התערבותו של הניזק נראה לפטור את המזיק. הרב יהונתן שטרנברג