שני אנשים ההולכים ע"פ התורה וממצים את כוחות נפשם לשם שמיים. האחד, ייעודו על פי נטיית נפשו לעסוק בחכמות חול [לדוג’ פרופ’ למתמטיקה וברור שקובע עיתים לתורה]. והשני, לומד תורה ומלמדה. האם בעולם הבא יש שנוי במדריגתם, כלומר האם יש עדיפות למישהו? השאלה היפותטית, בהנחה שאנו יודעים שכל אחד מהם עומד בכל הניסיונות ומקיימים את ייעודם בשלמות.

על זה אמרו חכמים באבות הווי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע שכרן של מצות. ואתה מבקש לדעת שכרן. העולם זקוק לכל התפקידים וכך הוא יהיה שלם. ועל כן לא נמסר שכרן של מצות כדי שכל התפקידים יעשו ולא רק אלו ששכרן מרובה.