ראיתי שרבנים משיבים שמותר לקרוא ספרי חול כדי להתאוורר וש"כל מעשינו יהיו לשם שמים". איך ניתן לדעת האם אני באמת צריך להתאוורר או שהיצר הרע משכנע אותי שאני צריך? (בכל מקרה, לא מדובר על זמן שבו אלמד תורה, אלא במקום זה הייתי לומד מחשבים או מדע אחר שיוכל לעזור לי אם אני אצטרך פרנסה בעתיד ולזה הלב שלי נוטה, אולם ברור שהרבה יותר מרגיע לקרוא סיפור מאשר להתאמץ בלימוד). והאם יש הבדל אם אני כבר באמצע הספר? וכן בעבר שמעתי שירי עגבים ושירת נשים וראיתי סרטים לא הכי צנועים. קניתי חלק מהם. האם מותר לי למכור את זה לחנות יד שניה? (לגבי שירת נשים יכול להיות שנשים יקנו, אך לגבי שירי עגבים והסרטים נראה לי סיכוי קלוש שגוי יקנה?).

אם יש ספרים שאין בהם תוכן פסול כמו גלוי עריות או כפירה וזלזול בעניני אמונה וכדומה, אפשר לקרא בפרט אם יש שם דברים חיוביים שנתן ללמוד מהם. כל זה שעיקר הלימוד והקריאה הוא בספרי קודש ורק בצורה חריגה בזמנים שאינם קבועים ללימוד ניתן לקרא בהם. סרטים לא צנועים ושירי עגבים יש להשמיד ואין לתת לאף אחד. שירת נשים שאין בה דברי עגבים ניתן למכור בתנאי שאין הן מפורסמות שעלולה השמיעה להביא לידי הרהור אסור.