למה צריך לכוון במילים "ברוך אתה ה’ מגן אברהם" בברכת אבות בשמונה עשרה?

בסיום הברכה אנחנו אומרים "מלך עוזר ומושיע ומגן" - קודם לכל "עזרה", שהיא סיוע ותמיכה. לאחר מכן "ישועה", שהיא הצלה גמורה. ולבסוף שמירה ומניעה מפני הבאות והיא "ההגנה". וכהמשך לכך משבחת הברכה את ה' "מגן אברהם". על פי המדרש, שאלו אומות העולם את הקב"ה: מדוע הצלת את אברהם אבינו מתוך כבשן האש ואתה משמר אותו משאר צרות. ענה להם: אברהם הוא איש אמונה ואפילו אומר לו להקריב את בנו ישמע בקולי, ולכן אני שומר עליו ואומר לו "אנכי מגן לך". "מגן אברהם" - משמעתו שהקב"ה מגן בעצמו על אברהם, כביכול, לובש אברהם אבינו את הקב"ה כמגן. מבחינת "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". והמגן הזה נתן לאברהם מדרגה גבוהה מאוד, לו ולזרעו אחרי, כדוגמת תואר אצילות העובר בירושה מאב לבניו. וזה שאמרו חז"ל: "והיה ברכה" - בך חותמין. על ידי אברהם אבינו, שהיה איש האמונה, זכו כל ישראל למדרגה גבוהה ואנו נותנים שבח, בתפילתנו, לקב"ה על מתנה זו ומקווים שגם לנו יתן את ההגנה הזו. (על פי עולם התפילות , הרב מונק, ואוצר התפילות)