1. האם "ראוי" לאדם אמיד / עשיר להתפלל לפרנסה טובה יותר ממה שיש לו כעת או שעליו להיות אסיר תודה על מצבו הטוב ולא להפתלל לפרנסה טובה יותר? 2. בסוף הפרשה של התפילין כתוב: "... על כן אני זבח לד’ כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה: והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו ד’ ממצרים". למי משה מפנה את הדברים? א. לעם, ישירות - כלומר, משה אומר לעם - תניחו תפילין. ב. לעם, כדי שהעם יאמר לבניו - כלומר, משה אומר לעם - אחרי שאתם מספרים לבניכם על פדיון הבן, עליכם גם להגיד לבניכם על הנחת התפילין. אני מתנצל אם השאלה לא ברורה מספיק... תודה

1. רש"י במסכת ברכות (דף ח עמוד א) מפרש: "יתפלל לעת מצא - יתפלל שיהו מצויין לו כשיצטרך". כלומר, על כל אדם להתפלל שבשעה שיצטרך שיהיה לו, שכן גם אם כעת יש בידו אין שום בטחון שגם בעתיד לא יחסר לו, ולכן צריך גם אדם עשיר להתפלל שכשיצטרך בעתיד יהיה בידו כדי מילוי מחסורו. 2. פס' טו: על כן אני זובח לה' וכו' הוא תשובת האב לבנו ששואל :"מה זאת" כשהוא רואה את אביו עורף את ראש פטר החמור שנולד להם. הציווי על התפילין אמר משה לעם, שיש לשים את פרשיות יציאת מצרים בתפילין, כנגד הלב והמוח. (ועיין דברי הרמב"ן שם). אגב, לא לדעת כולם פסוקים אלו עוסקים בפרשת תפילין. הרשב"ם מפרש שגם את הפס' "והיה לאות על ידך" וכו' אומר האב בתשובתו לבנו. ואת מצוות תפילין לומדים לדעת הרשב"ם מהציווי שבספר דברים.