שלום הרב, אני בחור ישיבה ספרדי וכבר תקופה שאני מקפיד להגיע לתפילה מתחילת ועד סופה כולל קורבנות לפני ואדון עולם ותפילת חנה וכו ואחרי גם יג עיקרים והכל הכל לצערי אני מרגיש כי: א. זה מאוד מעייף ושוחק אותי. ב. ברגע שאני עושה זאת אני מגיע עייף לחלקים החשובים בתפילה מאחר ומעייף אותי לקרוא כל כך הרבה זמן ברצף . ג. אני מרגיש שבאיזה שהוא שלב כבר אני רוצה רק לסיים את התפילה כי היא מכבידה עליי. לכן, אשאל 1. האם אני יכול לכתחילה "להפסיד" חלקים בתפילת שחרית הארוכה מאוד וכך לכוון יותר ולהיות יותר עירני בחלקים החשובים? 2. מהם הם החלקים החשובים ביותר בתפילת שחרית שאותם אני צריך לא להפסיד לכתחילה כלל

שלום רב לשואל היקר! כבר אמרו חז"ל תפסת מרובה לא תפסת, תפסת מועט תפסת. כלומר עדיף להתמקד בעיקר, מאשר לתפוס את הכל ולאבד את העיקר. התפילה היא עבודה שבלב, ואם הלב אינו נמצא, העיקר חסר מן הספר. לכן כעת די אם תעשה כפי הסדר הבסיסי המופיע בסידור קול אליהו (עמ' 22) ע"פ מרן הבן איש חי, ובזה תוכל להתמקד ולכוון בשמע ישראל, ושמונה עשרה, וע"י כך תפילתך תעלה כראוי. תאמר תחילה ברכות השחר עם ברכות התורה, שמע ישראל וברוך שם וכו', פרשת התמיד, פרשת הקטורת. "הודו לה'" עד "ובנביאי אל תרעו". אח"כ "אל נקמות ה' עד ה' הושיעה וכו'. ה' מלך וכו', למנצח וכו'. ברוך שאמר וכו', מזמור לתודה וכו', יהי כבוד וכו', אשרי וכו', [הללויה הללו את ה' מן השמיים] הללויה הללו אל בקדשו וכו', ויברך דוד עד כמו אבן במים עזים. ואח"כ ה' ימלוך לעולם ועד ב' פעמים. ישתבח. אפשר לקצר בעת הצורך ולומר רק ברוך שאמר, אשרי וישתבח, אך ראוי שתתייעץ על כך עם ת"ח שמכיר אותך. כאשר ירחב לך ויהיה לך ישוב הדעת, תוסיף כפי יכולתך. ברכת ה' עליך,