לספרדי בחו"ל שמקפיד על איסור "חדש" כדעת השו"ע. האם מותר לו לאכול בכלים של מי שאינו מקפיד על "חדש" אפילו אם הם בני יומן? ובכלל מה הדין בכלי שבושל בו ספק איסור דאורייתא למי שפוסק שאסור? אשמח אם הרב ייתיחס ל : א - ודאי איסור (כגון: "חדש",בשר שנפלה בו "סירכא" וכו’) בכלי בן יומו. ב - ספק איסור (שלא יודעים אם זה חדש או ישן) בכלי בן יומו. ג - ודאי איסור דרבנן (כגון בישולי עכו"ם) בכלי בן יומו.

לא נראה לי להחמיר עד כדי כך, יש כמה דברים שקהילה אחת מקפידה וקהילה אחת לא מקפידה, על כלים לא הקפידו. בסי' ס"ד ביו"ד מובא לעניין חלב שהיו קהילות שנהגו היתר והיו שנהגו איסור על דבר מסויים, ועל הכלים לא החמירו. כמו שגדולי הפוסקים אומרים שקהילות שנהגו לא לאכול קטניות אינם צריכות להחמיר על הכלים של אלו שכן אוכלים. יש אומרים ש"טעם כעיקר" אינו מן התורה, ולכן אין צורך להחמיר עד כדי כך. א. לכתחילה וודאי שצריך להקפיד. ב. ספק שקול צריך ללכת לחומרה. ג. גם צריך להכשיר.