אני כמעט בן 17 ויש לי חברה (בערך) כבר די הרבה זמן. במהלך הקשר שלנו ניסינו הרבה פעמים להיפרד אבל הפעם החלטנו סופית שנפרדים. ונכון לעכשיו (ורק לעכשיו) בבוא הגיל השידוך הראשון שלנו יהיה אחד/ת עם השני/ה. הבעיה היא שזה רק כרגע. המצב הוא כזה-אני רוצה אותה ואוהב אותה וכמובן שרוצה להתחתן איתה... והיא לא יודעת מה היא רוצה. היא אומרת שאנחנו קטנים מדי... היא צודקת אבל במקרה שלי אני בטוח שאני רוצה אותה. כרגע אנחנו מדברים פעם בשבוע ופסח. נגמר. נפרדים סופית. הבעיה היא שאני מפחד שלא נתחתן היא עזרה לי המון. כלכך הרבה שאני לא יודע איך אני אשרוד בלעדיה... אני כל הזמן בוכה וככל שפסח מתקרב זה רק מתגבר... בעיקרון אני אדם ממש שמח ואפילו עכשיו באדר אני לא מצליח להתגבר ולא להיות עצוב או לבכות... אני יודע ש40 יום לפני יצירת הולד יוצאת בת קול ואומרת מי תהיה אשתו... ולכן בעיקרון אני לא יכול לשנות כלום אבל כל גזירה אפשר לשנות נכון? אני רוצה להחזיק אותה איתי ולא לתת לה לעזוב כדי שלא תברח לי ובסופו של דבר היא תהיה שלי. אבל מצד שני צריך להיפרד עפ"י ההלכה. אנחנו גרים באותו ישוב ומדריכים באותו סניף אז זה לא שאני לא אראה אותה יותר. מה כדאי לעשות להיפרד בכל זאת או אולי לדבר פעם בכמה זמן. דרך אגב-רוב מחולט מאוד מהשיחות שלנו נעשות בטלפון. אני מזכיר שהיא עזרה לי המון ואין עוד מישהו שיכול לעזור לי ככה. היא ילדה מדהימה. דרך אגב-אני מתפלל הרבה מאוד פעמים ביום שה’ ישמור עליה שנתחתן שיעזור לנו ושנהיה בשמחה תמיד. אשמח אם תעזור לי בשאלה. וגם אם תעזור לי להתגבר על הבכי והעצב. תודה רבה וסליחה על האורך. נ.ב. אני יודע שהרבה פעמים שמבקשים לשלוח לרב מסוים זה לא תמיד מגיע אליו אלא לרב אחר אני אשמח אם הרב ויצן יעזור לי בנושא ולא רב אחר. תודה.

ממה שכתבת אני מבין שהיא בסיסית מבינה שצריך להיפרד. גם אתה מבין זאת בשכלך, אולם בפועל לך זה מאד קשה. נראה לי שאם באמת אתה רוצה אותה יש סיכוי רב שזה יתממש דווקא על ידי שתהיה גיבור. נשים אוהבות גברים גיבורים ולא חלשלושים. היא יודעת שאתה מאד רוצה בה. לכן להמשיך להגיד לה זאת זה לא ישנה את מה שבינכם. דווקא היכולת שלך להנהיג את הקשר למקום בוגר שצריך בשבילו גבורה גדולה זה יכול לגרום לכך שהיא תעריץ אותך על גבורתך ותרצה בכך. לכן אני הייתי אומר שהדבר החשוב ביותר שמה שאתם קובעים תעמדו בכך. אל תשנו כל יום את ההחלטה. בפסח תיקחו זמן של חודשיים שאתם לא נפגשים אישית לוחצת. לאחר מכן שוב תדונו מה עבר עליכם ולפי זה תיקבעו את ההמשך. אני חושב שאם אתה תהיה בסערת רגשות תמידית ובאי נינוחות יש מקום שתקבעו שפעם בחודש או בשלשה שבועות תדברו בינכם. תשתדלו לדבר על דברים חשובים ולא סתם על הא ועל דא. כך תוכלו למשוך את הקשר לעוד זמן עד שתהיו בשלים לחתונה. כל זאת רק אם גם היא רוצה בכך. אולם אם היא לא מעונינת בכך אזי אין נכון להמשיך את הקשר אפילו על אש קטנה. במקרה זה עיקר העבודה היא עליך. תצטרך לעשות עבודה פנימית של בהירות גדולה שדווקא היכולת שלך להמשיך לבנות את עצמך בלעדיה מגביר את הסיכוי שהזיווג שבינכם יעלה כהוגן. לכן גם בשביל הקשר כדאי שתתגבר וכך יותר תזכה בה. אם לא תזכה בה אזי הכיוון הוא לאמץ את איסור לא תתאווה. כיצד מקיימים אותו ? כתבתי על כך בתשובות אחרות. אם לא תמצא אזי שוב תשאל אותי ואענה לפי הצורך בעז"ה.