אנחנו זוג צעיר - לפני החתונה הזמנו מיטה מחברה גדולה בעלות של 2700 ש"ח. בערך כשבוע לפני החתונה הגיעו המיטות אך זה לא היו המיטות שהזמנו אלא מיטות בסיגנון אחר שאיננו יכולים להשתמש בהם. כשראינו שזה לא המיטה הנכונה התקשרנו לחנות לבטל את ההזמנה לאחר דין ודברים הם ביטלו את ההזמנה אך גבו כ-1000 ש"ח לאחר ביטול ההזמנה. ביקשנו שיחזירו את מה שגבו ושיתנו לנו פיצוי על עגמת הנפש הרבה (בשבוע של ה 7 ברכות לא היתה לנו מיטה וישנו על מיטות ברזל פשוטות שקיבלנו מההורים) הם החזירו את ה 1000 ש"ח לאחר כחודשיים אך לא נתנו לנו פיצוי שום דבר. הלכתי לרב לשאול אותו האם אני יכול לתבוע אותם בבית משפט לתביעות קטנות הרב אמר שאני אבקש מהם להתדיין בבית דין רבני ואם הם יסרבו אז ללכת לבית המשפט (אני הבנתי שבתביעות קטנות זה אך ורק על פי שיקול דעת השופט ולא על פי חוק מסויים) תבענו אותם על סך 7000 ש"ח בעקבות עגמת הנפש הרבה. במשפט לא בא אף נציג מהחברה והשופטת פסקה שישלמו לנו 4000 ש"ח ועוד 500 ש"ח אם יאחרו לשלם. פנינו אליהם עם פסק הדין והם לא שילמו. האם מותר לפנות להוצאה לפועל, האם נהגנו כשורה?

ראשית נקדים שלא נעסוק כאן בעניין ה"מקח טעות" שנעשה בקניית המיטות מכיוון שלבסוף החברה החזירה את מלא הסכום שניתן עבור המיטות ובזה הסתיים פרק זה. אך יש לדון בשני נושאים האחד ההליכה לבית משפט שלא דן עפ"י דיני תורה והשני תביעת העגמת נפש. א. בשולחן ערוך חושן משפט (סימן כו סעיף ב) כתוב: "...ובעל דינו אלם ואינו יכול להציל ממנו בדיני ישראל יתבענו לדייני ישראל תחילה אם לא רצה לבא נוטל רשות מבית הדין ומציל בדיני הגויים..." אם כן, לכאורה צריך לפנות לבי"ד ולקבל רשות לתבוע אך כתבו האחרונים שאם יש אומדן חזק שהם לא יגיעו לבי"ד אזי אפשר לדלג על שלב זה, מה גם שכיום בי"ד בעצמו בתביעה נגד חברות גדולות או חברות ממשלתיות שאינם יכולים להתדיין בבי"ד מפנה להתדיין בבתי משפט (כמובן שאין זה מצב רצוי ואנו מתפללים כל יום להשיבה שופטיך כבראשונה ונזכה להתדיין בדיני תורה כדת משה וישראל) ועיין ב"כסף הקדשים על סי' כ"ו אם כן כנראה שבמקרה שלכם לא פעלתם נגד הדין. ב. עגמת נפש הרי היא כאונאת דברים שהיא איסור חמור אך אין מוציאים ממון בדיני אדם בגינה וממילא לכאורה אין מקום לתביעה כזאת אפילו בערכאה שאינה דנה עפ"י דיני תורה (עיין חושן המשפט סימן רכ"ח סעיף א– ו ) אמנם ישנו צד לומר שאין כאן דיון באי הליכה בדיני תורה מכיוון שאפשר לומר שכל בעל עסק רשמי אשר מקבל רשות מהרשויות הנוגעות בדבר להפעיל את העסק שלו הרי הוא מתחייב להתנהג במשא ומתן שלו עפ"י מנהג המדינה וממילא אם נאמר שכיום במדינה נהוג לפצות במקרים כאלו על הצער ועגמת הנפש אשר נגרמה כאן ע"י החברה אזי אפשר לגבות את העגמת נפש אשר ביהמ"ש חייב את החברה . אך מכיוון שהדבר אינו מקובל על כל הפוסקים נראה שלמעשה בשביל לצאת מכלל כל ספק עליכם לפנות אל חברת הרהיטים עם פסק הדין שבידכם ולהציע להם פשרה כל שהיא (50\50 או 60\40 וכו') ובכך לסיים את המקרה שלכם על הצד הטוב ביותר ובהסכמת שני הצדדים בברכה, הרב יהודה אודסר