כעבור 10 שנים שאישה לא מצליחה להוליד ילד לבעלה יש את הזכות לעזוב אותה. האם גם כאשר האישה נכנסה להריון והתינוק נפטר בבטנה (אין להם עוד ילדים), ולאחר מזה היא לא מולידה ילדים עדיין יש לבעל את הזכות לעזוב את האישה?

מעיקר הדין הזכות להתגרש במקום שעשר שנים לא נולדו להם ילדים היא כדי לקיים את מצוות פריה ורביה, ולכן אין חילוק בין אם לא התעברה ולבין מי שהתעברה ומת העובר, שכן בכל מקרה אין כאן אפשרות ללדת ילדים. אלא שצריך לדעת שדין זה סבוך מאוד, ורבו בו התנאים, וברוך ה' בעזרת הרפואה, שהתקדמה מאוד, יש היום פתרונות לרוב הבעיות, הן של הבעל והן של האישה, וכמעט שלא נזקקים לדין זה. וגם אם לא הצליחו הרופאים במלאכתם, כיום אין נוהגים לגרש את האישה אם היא אינה יולדת, אלא אם כן שני הצדדים רוצים בכך. ורק במקרים חריגים מתאפשר לגרש אישה בעל כורחה מסיבה זו. אגב, במקרים דומים גם האישה יכולה לתבוע מן הבעל להתגרש מפני שהיא רוצה בילדים שיהיו לה משענת בעת זיקנותה.