לרב אריאל שלום! שאלתי את הרב בהמשך למאמר שפורסם באהבה ואמונה פרשת "ראה", אולם לא קיבלתי תשובה לגבי שיקים ולגבי תכניות חסכון ופקדונות שמתחדשים. השאלה הייתה: "בנושא תכניות ארוכות טווח - גם כאן אותו דבר כמו פקדונות אך בנוסף הרב כתב שהבנק חייב לפרוע את חובו. למיטב ידיעתי, הבנק לא מחויב לפרוע את תכנית החסכון - ישנה אפשרות שהבנק יעמוד על זכותו שלא לפרוע את החסכון גם במחיר של "שבירה" שהינו נמוך ביחס להפקדה. בנושא המחאות - לא ברור לי הסעיף. אם המדובר בשיק בנקאי - הבנק קיבל כסף מזומן והנפיק שיק בנקאי שהבנק חייב לפרוע בכל עת. לדעתי זו אינה הלואה. באם הכוונה הייתה להמחאה רגילה הרי שהבנק לא חייב ללוות כסף מהלקוח על מנת להנפיק לו פנקס שיקים. ישנם לקוחות רבים שפותחים חשבון ומקבלים שיקים ללא שנתנו כל הלואה לבנק. בנוסף, במקרה זה אין חובה על הבנק לפרוע את השיק. במקרה שהלקוח הפקיד כסף בחשבון העו"ש והבנק נתן לו שיקים אכן יש חובה על הבנק לפרוע את השיק אך השאלה היא אם הפקדת הכסף בחשבון עו"ש ולא בפקדון נחשבת כהלואה לבנק?" בנוסף כתבתי על מסגרות האשראי שמתחדשות ובעצם יוצרות מצב של הלואה לתאריך המאוחר משנת השמיטה. עלי לציין שמנסיוני כבנקאי קיים מצב שהבנק יסרב לפרוע תכנית חסכון / פקדון לאור מאזני הצמדה של הבנק. בברכת התורה והארץ.

אמרתי כבר בעבר שבאשר לשבירת תוכניות יש צורך לברר אצל משפטנים מה ההגדרה המשפטית האם הבנק חייב לתת את הקרן בל עת שיידרש ורק את הרבית וההצמדה אינו חייב, אם כן, זמן הפרעון הוא לפני השמיטה. כל מי ש"הפקיד" כסף בבנק אינו רשאי למשוך אותו, בין ע"י צ'ק בין בדרך אחרת, אחרי שמיטה ה"פקדון"' הינו בעצם חצי הלוואה. לכן חובה לכתוב פרוזבול בדחיפות! אין שום מצוה לוותר לבנקים. הם אינם אביונים.