הייתי רוצה לקבל את יעוצך לגבי בעלי. בעלי הוא בן אדם אשר מתעצבן מהר מאוד. מה היית מיעץ לי לעשות? הקטע הוא שברגע שהוא מתעצבן ומאבד סבלנות אז גם אני מתעצבנת ואז ניהיה סלט. מה עושים במצב שכזה?

לשאלתך אין פיתרון קסם, וגם לא ניתן ענות עליה במסגרת מצומצמת זו. עבודת הזוגיות, ההבנה וקבלת האחד את השני, היא עבודה קשה וארוכה שאין בה דרכי קיצור, והיא נמשכת כל החיים. גם במקרה שאת מתארת אין דרכי קיצור ועיקר הפיתרון הוא העבודה על המידות שלך ושל בעלך ובעיקר של שניכם יחד. ותחילת העבודה היא בשיחה גלויה ביניכם על הצורת התקשורת שלכם. צריך להכין את השיחה, למצוא זמן מתאים ואף להודיע עליה מראש - כדי שהיא תתנהל בנחת וברוגע. יש להניח שגם בעלך לא מרוצה מן המצב שנוצר וגם הוא מוכן להתאמץ כדי לתקנו. עליכם להיות מודעים לבעייה, ולנסות לשלוט בה ולא להגרר אחריה. קבלו על עצמכם לא לנהל שיחה (כל שיחה) כשאתם כועסים או מעוצבנים. ובמקרה שהשיחה גולשת לטונים גבוהים או לכעסים, תעצרי ותאמרי: אני עכשיו כועסת, כשארגע נמשיך את השיחה בנחת. ואם בעלך ירצה להמשיך את השיחה, אמרי לו שוב, שחשוב לך להקשיב ולנסות להבין את מה שהוא אומר, ולכן את מבקשת שהשיחה תתקיים כשאתם רגועים. זה לא יתקן את המצב ברגע אחד, אבל ככל שבעלך יפנים שאת באמת מעוניינת להקשיב לו, ותוכלי לעשות זאת רק כשאתם רגועים, הוא ישתף איתך פעולה. חשוב לא להאשים אותו בזה שהשיחה נתקעה, אלא רק לתאר את המצב ולומר שכשתהיו רגועים תשמחי להמשיך לשוחח. ובאמת תקפידי לאחר זמן להמשיך להקשיב ולהשמיע את דעתך, כדי שלא יראה כאילו את מתחמקת. עם זאת חשוב עוד לדעת שתגובה עצבנית שחוזרת על עצמה מלמד על איזשהו חיסרון בסיסי שמעיק על בעלך, יתכן והוא כולא אותה בתוכו עד שאינו יכול יותר, ואז מתפרץ על כל דבר קטן. והסימן לזה הוא שהמריבה גולשת גם אל מעבר לשיחה, אל תחומים אחרים של מערכת היחסים שלכם, וגם לאחר שהמריבה נגמרה, האוירה נשארת עכורה. במקרה כזה הייתי ממליץ לפנות ליעוץ מקצועי, ולא להסתפק בתשובה קצרה זו. והעיקר להרבות בשימחה ובהסתכלות על הטוב שבו שמתוך שתראי את מעלותיו גם הרצון שלך להתאמץ ולהתקרב אליו יגדל.