אמא שלי התעללה בי רגשית בצורה קשה במשך כל השנים. חלק מהזמן היא התעלמה ממני, כאילו שאני לא קיימת, ואם היתה פונה אלי זה היה כדי לבקר אותי, להאשים אותי בכל דבר רע שקורה לה, להשפיל אותי, לא קנתה לי דברים בסיסיים שנזקקתי להם כשהייתי ילדה, לא כיבסה את הכביסה שלי , לא הרשתה לי להזמין חברות הביתה או ללכת למפגשים חברתיים, כל הזמן ביקורת וצעקות ולפעמים גם מכות. היום אני בת 25, עצמאית ולא תלויה בה בכלל. השאלה שלי היא לגבי כיבוד הורים - אם אפשר בבקשה להגדיר לי מה הם החובות שלי כלפיה נטו?

לבזות אותה בודאי שאסור לך. מותר לך לדבר על הקשיים שלך עם אימך עם אנשים שאת חושבת שיביאו לך תועלת ביכולת להתמודד עם הקושי הגדול. בנוגע לשאלה כמה פעמים את צריכה להיות אצל אימך או להתקשר אליה זה תלוי מה זה גורם לך. אם זה גורם לך לכעסים או מעורר אצלך דברים שפוגעים בך את לא חייבת להיות אצלה או להתקשר אליה. באופן כללי הייתי ממליץ לא להיות קיצוני ולא להחרים קשר. יש מקום לשים גבולות אבל לא להחרים. בחיים עלולים להיות שינויים. בעזרת ה' אני מקווה שעוד יגיעו ימים שאת תזקקי לאימך ותרצי בקרבתה ועזרת. עכשיו קשה לך לחשוב על כך. אולם דברים משתנים בחיים. בעזרת ה' כשיהיו לך ילדים ויהיו נכדים הדברים יכולים להשתנות.