במסכת בבא קמא דפים כח ע"א+ע"ב (לקראת הסוף של ע"א) רב אומר שמשלמים על לכלוך הבגד ולא על המכה. למדתי שאם הוא נפצע ע"י נפילה לבור של חבירו הוא משלם על ההבל של הבור מדוע, והלא יודעים בפירוש שהמכה היא העיקר אז מדוע לשיטת רב משלמים על ההבל בלבד?

א.הרא"ה (בספר שיטה מקובצת מסכת בבא קמא דף נ:)כתב להסביר את שיטתו של רב. דבריו מיוסדים על כך שבאמת אלמלא שחייבה התורה על חיובי בור היינו פוטרים את האדם מנזקי בור מכיוון שזה גרמא ופטור. אלא שהתורה חייבה את הכורה בור בנזקיו, ואין לך בו אלא חידושו, ולמד רב שהקפידה התורה דווקא על ההבל שיצר האדם, שהרי הקרקע הייתה קיימת מאז ומעולם ואם אדם היה הולך סתם ברחוב ומעצמו נפל ונחבט האם נחייב מישהו על כך? אלא שבבור האדם יצר את החלל והנמיך או גילה את הקרקע שהייתה קיימת, מלמעלה למטה, והתורה חייבה אותו על מה שהוא יצר -זאת אומרת החלל\ההבל. יש לציין שהגם שאמרנו שגרמא זה פטור, אין זה מתיר את המעשה והוא אסור וחיובו הוא בידי שמיים אלא שבית הדין אינו יכול להוציא ממון על כך. ב. חיוב הטינוף של הבגד בדף כח: הוא מדין ממון המזיק ולא בור.(עיין רש"י שם) ג. להלכה נפסק בשולחן ערוך חושן המשפט סימן ת"י סעי' י"ז כשמואל "להבלו וכל שכן לחבטו".