1) לפי תוס’ (פסחים דף קו) המובא בבית יוסף (סימן רעא) שלמרות שהשתיה לא מעכבא (אצל שאר אנשים) צריך שלא יהיו פגומים וכן בשוע פסק. א. האם צריכים שיעור רביעית? ב. אם לא למה דווקא ענין שלא צריך פגומים הרי זה לא מעכב? ג. בשו"ע פסק שאם לכל אחד יש כוס לא צריך לחכות למקדש האם בזה צריך שיעור, האם זה כמו תוס הנ"ל? יש תוס אחר בפסחים קה: ד"ה "שמע מינה" שצריך לשתות מכוס שיש בו רביעית. לכאורה גם לאנשים אחרים צריך כוס עם שיעור? 2. לפי הרא"ש המובא שם, אם הכוסות פגומים צריך לשפוך מכוס של ברכה שפני שהמקדש שותה ולכאורה זה הפסק, זה לא מעכב? 3 למסקנה מה עדיף לעשות במשפחה, וכשיש אורחים, ולמה? (אם אפשר סדר עדיפויות) א. שישתו כולם מכוס של המקדש (לכאורה יש בעיה של פגום אבל תרצו כולם נקרא המקדש ואז אין בעיה) ב. לתת לכל אחד כוס (האם צריך עם שיעור) לפני הקידוש. (האם גם לתת לאשתי לפני הקידוש) ג. לשפוך אחרי הקידוש לפני שהמקדש שותה.

שלום רב: 1. א. לגבי הצורך בשיעור רביעית בהידור שאחרים ישתו הביא המ"ב[רע"א, ס"ק נ"א] שיטת תוס' כדעה יחידית שיש ענין שיהיה רביעית. ב. הענין של שתית רביעית זה ענין של חשיבות של הכוס ומספיק לפי דעות שאר השיטות שרק מי שמקדש יהיה בפניו כוס חשוב. האחרים רק צריכים לטעום הראות את החיבה לכוס של ברכה. ג. אם רוצה לשתות לפני המקדש צריך שיהיה שיעור. 2. כל שפפיכה שהיא לצורך הקידוש אין בה הפסק. 3. אם יש בפני המקדש כוס גדולה שגם אם ימזוג לכוסותיהם ישאר לו רביעית יכול למזוג לפני שהוא שותה. אולם הכוס שבפניו מצומצמת אזי ישתה הוא מהכוס מלא לוגמיו ואח"כ יוסיף על כוסו עוד יין וימזוג בפניהם. אם המסובים שמים לפני כל אחד כוס לא מפורש האם צריך שיהיה רביעית בפני כל אחד כדי שיחשב כוס של קידוש.ויתכן שכל הכוסות הקטנים מצטרפים לכוס המקדש.לכן אם לא מוזגים כוס שיש בה רביעית לפני כל אחד אזי ישתו מכוס של המקדש. ואם בשעת הקידוש הכוס של ברכה מסובבת בכוסות הקטנים יתכן שודאי נחשב כחלק מכוס של ברכה. כל טוב