מה המקור לכך שצריך לשמוע בקול חכמים ומי עונה על ההגדרות של חכם ואיפה זה כתוב? (איפה בתורה ה’ מגדיר מי הוא חכם?)

השאלה היא שאלה נכונה. הרמב"ם בהלכות ממרים, מסביר שמה שכתוב בתורה בפרשת זקן ממרא, "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל", זה לא רק במה שנוגע לפרשנות תורה שבעל פה על המצוות הכתובות בתורה אלא גם מה שחכמים הנהיגו, מה שהם תיקנו ומה שהם גזרו, הכל מקבל את הגיבוי של "לא תסור". זאת אומרת שכלל ישראל מחויבים להשמע לסנהדרין הגדולה, שכמו שהרמב"ם כותב, הם עמוד התורה. התורה ניתנה לנו על דעתם. מי שמזלזל במה שחכמים אומרים ולא שומע להם עובר על "לא תסור". התורה צוותה לנו לשמוע מה שהסנהדרין אומרים, וגם על דברים של דרבנן הם מקבלים את הגיבוי של התורה. קיימת גם שיטת הרמב"ן ולא נאריך.