אבי עובד כנהג מונית. באחד מנסיעותיו נשכחה אצלו במונית מצלמה דיגיטלית ככה"נ ע"י תיירים בדרכם לשדה התעופה. מה דינה של המצלמה, האם ניתן להחזירה? ואם כן, היכן להודיע? במידה ולא, האם ניתן להשתמש בה?

א. כל דבר שיש בו סימן אנו מניחים שהבעלים לא התייאשו ממנו ולכן יש חיוב השבת אבידה, ובמצלמה כמובן שיש סימנים. ב. גם אם נאמר, שכיון שרוב המוצאים כיום לא משיבים אבידה (שו"ע חושן משפט רנ"ט ג') הבעלים התייאשו מהמצלמה, כאן כיוון שנמצא במונית הנחשבת רשותך התחייבת בהשבה קודם שנודע לבעלי המצלמה על אבידתה והספיקו להתייאש ממנה, ולכן חיוב ההשבה לא פוקע גם אם אחר כך הבעלים התייאשו (שם רס"ב ג'). ג. אם התיירים הם גויים אין חיוב השבת אבידה והמצלמה שייכת לך. (שם רס"ו א') ד. כשיש חיוב השבה, אם הדבר מצוי לקנותו בשוק אפשר לאמוד (על ידי שומא) את מחיר החפץ, ולרשום לעצמך שאם יבוא המאבד ויתן סימנים או שיבוא אליהו ויאמר למי שייכת האבידה שצריך ליתן לו את הכסף. שומא זו צריכה להיות ע"י אחר או לבדוק באינטרנט כמה שווה כזו מצלמה, ואחר כך מותר להשתמש במצלמה. (שם רכ"ז כ"א וסמ"ע שם ס" ל') למעשה: אם התיירים יהודים התחייבת בהשבה, ומכיוון שעל פי אומדן הדעת נראה שהם התייאשו לאחר שהתחייבת בהשבה והם לא יבוא לעולם לדרוש את המצלמה, וכמו כן אין אפשרות להכריז עליה, רשאי אתה לשום את מחיר המצלמה לרשום את מחירה ולהשתמש בה. (אמנם, אם הם הזמינו את המונית בחברה מסודרת ויש סיכוי שיצרו קשר עם החברה לבקש אבידתם, יש להמתין זמן סביר מיום שאיבדו ורק אחר כך להשתמש בה עם כל התנאים הנ"ל). הרב אברהם זרביב