אדם שמצא אבידה עם סימנים לא מובהקים או עם סמנים מובהקים במקום שגרים חילוניים, האם צריך להכריז? אשמח להרחבה כי אני מו"צ ואני מסופק בגדר זה.

שלום וברכה. יש לדון בשני עניינים: א) לגבי בעל האבידה, אם יש לחלק בין יהודי שומר תורה ומצוות לאינו שומר תורה ומצוות. ב) מקום האבידה, אם מקום שרובו אינם שומרי תורה ומצוות נידון כמקום שרובו עכו"ם. א) לגבי אבידת יהודי שאינו תורה ומצוות. כתב השו"ע בסי' רסו: "אבידת עכו"ם מותרת". עוד כתב שם: "אוכל נבילה להכעיס הרי הוא אפיקורוס מישראל... וישראל מחללי שבת בפהרסיא אסור להחזיר להם אבידה כעכו"ם". אולם כתבו הפוסקים שאין דין יהודי שאינו שומר תורה ומצוות בזמן הזה כאפיקורסים. כך כתב שו"ת בנין ציון החדשות (סי' כג) והחזיק אחריו ה'אחיעזר' (ח"ג סי' כה ד"ה 'באמת צ"ע'), שאין היום גדר אפיקורוס. כ"כ יעויין בדברי החזו"א (יורה דעה א, ו. וכן בסי' ב, כח), שהביא מהראשונים, שבזמן הזה מצווים להחיותו וכל שכן להשיב לו אבידתו. ב) לגבי הגדרת המקום. בשו"ע (רנט, ג) כתב שהמוצא במקום שרוב העוברים עכו"ם, אע"פ שיודע שנפל מישראל, אין צריך להחזיר אפילו אם יש סימן. כל זאת בחפץ שיש לתלות שהמאבד, ידע מיד על נפילתו. יהודים שאינם שומרים תורה ומצוות, גם משיבים אבידות, ולכן אין לדון מקום זה כמקום של נכרים. כל טוב הרב נריה צבי