אני ראיתי שמגדירים "קביעת הסעודה" לפי כמות (4 ביצים או שיעור שרגילים לשבוע ממנו). אבל לכאורה יש משמעות פשוטה בביטוי "קביעת סעודה": אדם האוכל פת הבא בכיסנין במקום סעודה שרגילים לאכול על לחם, להבדיל מקינוח ונישנוש . יש השלכות למעשה : - יהודי אוכל כמות גדולה של עוגיות לעונג שבת - הרי ברור שזה קינוח כי הוא אכל סעודה לפני כן. - יהודי נתקע בשבת בלי אוכל ויש לו רק קצת קרקרים עם חומוס - לכאורה הוא קבע סעודה למרות הכמות הקטנה.

יש אמנם שמגדירים קביעת סעודה לפי כמות של 4 ביצים, אבל אנחנו לא פוסקים כך. המשנ"ב ע"פ הגר"א מגדיר שצריך כמות שאדם ישבע ממנה. למשל שלוקח 5 פרוסות עוגה וכוס קפה לארוחת ערב, במקרה כזה יברך המוציא, למרות שאם היה לוקח 2 פרוסות בסעודה היה מברך מזונות, כי אז זו לא סעודתו. מי שהתחיל לנשנש ולא התכוון לקבוע סעודה ונמשך ואכל כמות של שביעת קביעת סעודה, אז למרות שבירך מזונות בתחילה יברך ברכה אחרונה ברכת המזון.