1. בשו"ע ברמ"א בסימן רסב מובא שצריך להתרחץ סמוך לשבת, האם צריך להקפיד על כך? אם כן, מה הדין אם סמוך לשבת לא תוכל להתקלח בצורה טובה כמו מקודם( למשל: קור המים והזרם) ? 2. ראיתי שבחנויות גדולות מוכרים מוצרים כגון בשרים וגבינות עם מדבקת הכשר חיצוני (לא של המקום) אבל רואים שהמוצר נחתך ונארז במקום, האם צריך לסמוך על בעלי הכשרות שבדקו שבמקום שבו המוצר נארז נעשה הכל לכתחילה(כגון: סכין טרף) או שיכול להיות שהכשרות רק על המוצר ולכן אסור לקנותו? 3.האם חזן צריך ללבוש טלית במנחה וערבית? חזן הלובש טלית של ביהכנ"ס( לא בערבית) האם צריך לברך עליה? ראיתי ב"פסקי תשובות" סימן י"ד אות ז’ שראוי לירא שמים להתכוון לא לקנות את הטלית ולא לברך עליה,האם זה כולל חזן? 4.מידות הציצית: האם במדידת רוחב הציצית מחשיבים את נקב הראש או לא? ואם מחשיבים באורך הציצית את הנקב לאורך החזה? 5.קימה בפני זקן או ת"ח, האם כאשר אני נמצא בבית הכנסת בו יש אנשים מבוגרים או בישיבה שיש הרבה רבנים (שאפילו שמוחלים צריך לעשות הידור) צריך לקום כל הזמן ואף בתפילה?(שהרי מבואר בשו"ע שגם בלימוד קמים) 6. מבואר במשנ"ב שיש ענין לתת 3 פרוטות לצדקה, מה הטעם? וכמה זה יוצא כיום? 7. אשכנזי לאחר הגבהת ספר התורה (לפני החזרתו) בזמן הקדיש האם צריך לקום? תודה רבה

1. לכתחילה יש להתרחץ סמוך לשבת ומיד לאחר מכן ללבוש את בגדי השבת כדי שיהא היכר שעושה כן לכבוד השבת, אולם אם לא יוכל אז להתרחץ בצורה טובה ירחץ קודם. 2. יש לברר אצל המשגיח של החנות, מה טיב השגחתו על הנעשה בחנות. 3. מעיקר הדין על החזן לברך על טלית הציבור, אולם כפי שכתב בפסקי תשובות שם מנהג העולם לא לברך, ויישב המנהג שהחזן מתעטף רק בשביל כבוד הציבור, והסיק שראוי לו להפקיר חלקו (לא מספיק להתכוון לא לקנות כיוון שהיא כבר שלו, שהרי הוא חלק מהציבור). ומדובר דוקא על חזן (וכל שכן העולה לתורה), אך אדם ששכח להביא טליתו וכד' ורוצה להתעטף בשל הציבור צריך לברך על הטלית. 4. לא מחשיבים, אמנם במקום שיש רק חתך (פתח בצורת T) מחשיבים את מקום החתך. 5. בפסוקי דזימרא וכד', שאמירתם מדרבנן, יש להדר או לקום, ואילו בק"ש אין לקום כיוון שהעוסק במצווה פטור מן המצווה ועוד שעוסק כעת בכבוד הקב"ה (ציץ אליעזר חלק יד סי' י. ואין זה כלומד תורה שאין בו את הפטור של העוסק במצווה פטור מן המצווה (במצווה עוברת), ואף לגבי לימוד תורה דעתו שבמקום שעסוק בעומק הענין והקימה תגרום לו לביטול תורה, לא יקום). ויש הסוברים שאם הקימה לא תפריע לו בכוונתו רשאי לקום אף בק"ש מלבד הפסוק הראשון ובשכמל"ו (ברכי יוסף יו"ד סי' רמד סק"א). 6. הבן איש חי (ויגש יג) וכף החיים (סי' נא סקמ"ד) כתבו שיתן שלוש פרוטות, שתיים ביחד ולאחר מכן עוד אחת, וכתב הבן איש חי שיש סוד בדבר. המקור לדבריהם הוא מנהג האר"י. שיעור פרוטה הוא מעט פחות מ10 אגורות, ולכן אפשר לתת 3 מטבעות של 10 אג' (או יותר, כמובן). 7. יש אומרים שצריך לעמוד רק בקדיש שתפסו מעומד (כלומר לאחר הלל) ויש אומרים שיש לעמוד בכל קדיש, ובמחלוקת זו תלוי גם דין הקדיש שלאחר ובא לציון לפני הכנסת ספר התורה, והמשנה ברורה כתב שיש לחוש לדברי המחמירים, ויש ללמוד בכך ק"ו מעגלון שהיה נכרי וקם מעצמו מעל כסאו לדבר ה'. הרב יאיר וסרטיל