האם כעס ועצבות נחשבות למצוות שבין אדם לחברו או בין אדם למקום?

כעס הוא לא רק עבירה בין אדם למקום אלא גם בין אדם לחבירו, ולכן אם פגע בחבירו צריך גם לבקש ממנו סליחה עד שיתפייס ולא מספיק חזרה בתשובה בלבד. בכלל על מידת הכעס: במסילת ישרים פרק י' דן על תיקון המידות (כעס, קנאה, שנאה, גאווה), וכותב שצריך להיות מאוזן בכל המידות ולא לתת לרגש לפעול עליו. כל מי שיש בו את המידות האלה זה לא ע"פ דרכה של תורה, של "והלכת בדרכיו". נביאי ישראל מייחסים לבורא מידות טובות, ואותם אנו צריכים לסגל לעצמו. בעל ספר החרדים כותב שהתורה אסרה גאווה, שהרי המלך מצווה "ולא ירום לבבו", ואם המלך שיש לו במה להתגאות מצווה שלא להתגאות, ק"ו סתם אדם, ולכן עובר על לאו. וגם מי שלא מונה זאת כלאו ברור שכל המידות הרעות אינם בסדר ואדם צריך לתקן את עצמו מהם, שלא יתגאה, לא יכעס וכו' כדי שיהיה אדם נקי.