האם טוב לאדם שיהיה פרפקציוניסט, דהיינו שואף לשלמות בכל התחומים? האם יש תחומים בהם מוטב להיות ממוצע ובינוני? מה עלולות להיות "המידות המיצרניות" של תכונה זו? השאלה היא הן כלפי האדם עצמו, שהוא תובעני ושואף להישגים, והן ביחס לסביבתו-לדרוש מהם את הכי טוב?

טוב לשאוף להתקדם. לא טוב להיות תלוי בתוצאות. טוב לשאוף להתקדם בדברים המרכזיים, כגון: במידות טובות ועשיית חסד ועין טובה. לא טוב לשאוף לשלמות בדברים טפלים. זו כל התורה על רגל אחת. כל זאת בנוגע לעצמך. בנוגע לאחרים הענין מורכב יותר. לא טוב לבוא אל האחרים בתביעה חיצונית. טוב לרצות בטובת אחרים ומתוך כך לעזור גם להם להוציא בצורה הטובה ביותר את הכוחות שלהם אל הפועל.