אני בן 23.5. עד גיל 22 למדתי בישיבה גבוהה. התגייסתי והשתחררתי. ההורים שלי דוחפים אותי לעשות תואר, כיון שזו הדרך היום למצוא עבודה מכובדת שאפשר להרוויח בה בצורה נאה. כי אם לא, אז צריך להתפרנס מעבודות פשוטות שעובדים מאוד קשה, ומקבלים משכורת נמוכה 4,000 משהו כזה. יש לי הרגשה שללמוד לתואר זה חוסר אמונה, כי מה פתאום אני אתחיל ללמוד 4 שנים לימודים כדי שאולי יקבלו אותי לעבודה. כפי שזה נשמע אני לא מתלהב כל כך לעבוד - אלא רק בגלל שצריך ואני יודע שאני לא יתפרנס עד גיל 100 מההורים שלי. לסיכום: האם הלימוד לתואר הוא חוסר אמונה, כי הרי ברור שהקב"ה יכול למצוא סיבה שאני אתפרנס בה גם ללא תואר? בלימוד התואר יש שילוב של סדר בוקר (4 שעות כל יום) - בית מדרש, ואם אני אתחיל לעבוד בעבודת כפיים 8 שעות ביום לא יהיה לי את הסדר בוקר הזה אז אולי שווה ללמוד לתואר כי לפחות ב-4 שנים הקרובות אני ארוויח סדר בוקר. ואולי בכלל אני צריך ללמוד תורה כל היום. ולחיות על חשבון ההורים. ואם זה אומר שכל הבוטחים בה’ צריכים להיות רבנים או לחילופין עובדי עבודת כפיים, כמו גננים, או שמותר ללמוד ולהיות גם מהנדסים. אני שואל בעיקר אם זה ראוי מבחינת האמונה והביטחון בה’, ולא רק בקטע של מותר ואסור?

אין חוסר אמונה בלימוד מקצוע לצורך פרנסה. חז"ל אמרו בסוף קידושין שאדם ילמד את בנו אומנות שיוכל להתפרנס ממנה. אלא שאם אינך רוצה אי אפשר לכפות אותך, ואם אתה מוכן להסתפק בעבודה פשוטה ולהסתפק ברווח קטן זה עניין שלך, אמנם ההורים לא חייבים לפרנס אותך. זה עניין שלך ואתה צריך להחליט מה מתאים לך.