למה הקב"ה ברא עולם עם כל כך הרבה ייסורים, הרי אם הוא כל יכול אז הוא יכל לתת לנו מיד להנות מזיו השכינה? וזה שאומרים שאז היינו מתביישים לקבל את כל הטוב הזה בלי עמל זה לא מסתבר, שהרי הוא כל יכול, ואם כן, אז הוא גם יכול לגרום לנו שלא להתבייש בזה ובלי ייסורים. אם כן יוצא, כאילו (ח"ו כמובן) הקב"ה ברא את העולם להתעלל בברואים, וגם זה כמובן לא מסתבר. הרב אני מבולבל בזה לגמרי!!!

השאלה שלך דומה לשאלה אחרת, האם הקב"ה יכול לברוא מישהו שהוא בדיוק כמוהו. ודאי שיש כשל לוגי בחלק מן השאלות. גם בשאלתך יש כשל לוגי. הגדרת הטוב היא לא מה שבא לנו, הטוב קשור לכך שאדם הוא דומה לבורא. כמו שהבורא הטוב אצלו הוא טוב שעצמי לו, כך גם אצל הנבראים הטוב צריך להיות טוב שלהם, טוב שהוא עצמי להם. טוב שניתן להם מבחוץ הינו טוב שהוא לא טוב. אין טוב אחר. מהות הטוב שהוא עצמי לאדם.