ידוע לכל, שכיום גם אם הדיונים נערכו בבי"ד רבני, בסופו של דבר מצבו של גרוש המשלם מזונות [אם אינו אברך..] הוא בלתי נסבל עד קושי קיומי. אכן הבעיות רבות והגרושות מתמודדות עם אתגרים וקשיים משלהן, בחרתי להעלות את הנושא מתוך ההתמודדות שלי ושל רבים במצבי. לגרוש בינוני מן השורה, בעיקר אם יש הרבה ילדים או אם המזונות גבוהים, אין להעלות על הדעת זוגיות חדשה והקמת משפחה, אלא אם שכרו גבוה או שיש גב כלכלי אחר. ללא ספק יש אלפי זוגות וגירושין שכל אחד מהם סיפור אישי וכואב ואין לכלול באמירה אחת, אבל עדיין המציאות לנגד עינינו, גברים גרושים רבים מתקשים לחדש זוגיות במצבם הקשה. שאלה: האם לא ראוי שבי"ד הרבני יתנו את הדעת על כך וייגשו לפסיקות על הסכמים כספיים מתוך ההבנה הזו?

חיוב המזונות הוא על האב והוא לא נפקע כאשר בני הזוג רוצים להיפרד. מה אתה רוצה שיעשו, שיפילו את חיוב המזונות על האשה? בית הדין מתחשב במצב של האנשים ומי שאינו יכול לתת, לא מחייבים אותו יותר מכדי יכולתו. מעטים המקרים שנותנים גט בכפיה, ולכן בדרך כלל בני הזוג מגיעים ביניהם להסכם ממוני לפני שמתגרשים, על חלוקת הרכוש וגובה המזונות. בית הדין לא יכול לכפות על האשה את חיוב המזונות של הילדים אלא במקרה בו האיש עני והאשה אמידה, שאז מחייבים מדין צדקה.