ב"ה. שלום לכבוד הרב. קראתי את תשובת הרב מלפני חמש וחצי שנים, האם לחגוג יום העצמאות. זה היה לפני הגירוש מגוש קטיף, לפני עמונה, לפני האירועים בחוות גלעד ולפני כל הדברים האיומים שנעשו בחמש וחצי האחרונות, בהם ראינו איך המדינה שלנו - באמצעות הממשלה, הצבא, המשטרה, הש.ב.כ. ושלוחותיהם מפקירים דם יהודים, הורסים בתים ללא כל רגש והתחשבות, יורים על יהודים, ומסכנים חיים של יהודים-כי הם מתנחלים. דם יהודי במדינה הזאת, ובמיוחד דם המתנחלים, נעשה הפקר ממש. זה כבר לא כמו שנכתב בתשובה: "לא נראה לי לשלול הכל בגלל כמה מנהיגים שמתנהגים לא בסדר"- זה כבר לא כמה מנהיגים, זאת התנהלות כללית של השלטון. של שוטרים, צבא ובית משפח. זאת מדינה שהיא מייצגת קידוש ה’ בעולם? מדינה שפוגעת באזרחיה היהודים ותומכת בערבים. מרחמת על "פליטים" ממדינות אחרות וגורמת ליהודים-אזרחיה להיות פליטים בארצם. כמה כבר אפשר לקדש את החושך שנעשה פה במדינה? אני מסכימה לגמרי שנעשה נס קיבוץ גלויות באותה התקופה, ולאו דווקא בזכות המדינה, עלו והתיישבו יהודים בא"י והקימו אותה, מאבנים וטרשים לערים ויישובים. אבל נרדפים? הפכנו להיות נרדפים ע"י ’אחינו’ בארצנו. מה גם שהתאריך שנקבע - ה’ באייר? מה הייתה בו, הכרזת עצמאות? איזו עצמאות? כפופים אנחנו מאז היותנו מדינה ל"מה יאמרו".. אם זה החברים בשלטון ואז זה ארה"ב ואם זה המדינות השכנות. מגילת עצמאות? על יסודות של חוקיי הגויים. איפה ירושלם? איפה ה’? הרב, אני חושבת שאם לא נתעורר, אנחנו - הציבור שומר המצוות בהתעוררות כללית למצב במדינה שלנו, אם לא נפסיק לטמון את הראש בחול ולקדש דברים שאין קדושים אלא פוגעים בנו ומחללים את כבוד ה’ והתורה. מצבנו יהיה בכי רע. כפי שהוא כבר מסתמן באופק. תודה רבה וכל טוב.

יש להבחין בין היחס למדינה ובין המדיניות שמנהלים אותה בפועל. עצם הקמת המדינה יש בה קידוש שם שמים. מדובר בתהליך של אתחלתא דגאולה שהתחיל אמנם לא לפי המצופה שלנו, אנו ציפינו ליותר, אולם זה בא כך כתוצאה מהחולשות של הציבור הדתי. אם הציבור הדתי היה עולה בהמוניו לאחר הצהרת בלפור, כל צביונה של המדינה היה שונה לגמרי. אם יש לנו טענות, הרי שהם צריכים לבוא אל עצמנו ולא אל מישהו אחר. על עצם הקמת המדינה אנו חייבים להודות לקב"ה. אמנם יש לנו בעיה עם המדיניות, שרוצים להסגיר את הארץ, ומה שהחריבו כבר וכל ההתנכלויות, אלה הם תופעות שליליות שהשליטים עושים. אך אין זה אומר שעצם תקומת המדינה אינה מעשה ה' לטובת עם ישראל. זה כמו ביציאת מצרים, עצם היציאה של בני ישראל ממצרים הייתה דבר חשוב לעם ישראל, אך התלוו לזה תופעות שליליות - דתן ואבירם, מעשה העגל וחטא המרגלים. האם בגלל תופעות אלו אנו נשלול את כל התהליך הגדול של יציאת עם ישראל ממצרים. עצם תקומת מדינת ישראל - שעם ישראל יכול לחיות בארץ ולקיים את מצוות יישוב הארץ, מתלווים לזה תופעות חמורות של חולשה - שלא נוהגים לפי התורה. האם בגלל זה נשלול את כל הקמת המדינה? מה עדיף, שנחזור לגלות לחיות על יד אושוויץ עוד פעם? זה מה שיפתור לנו את הבעיה? התיקון צריך להיות מבפנים, עלינו להגביר את החינוך לתורה ולאמונה, לאהבת תורתנו הקדושה ולאהבת הלאום וארצנו הקדושה, כך ישתנו הדברים. אנו רואים שיש כבר קצת שינוי, יש התעוררות לתשובה. אפילו בקיבוצים שבעוטף עזה שהיו מפגינים בכל שבת "די לכיבוש", חלק גדול מהם מבין שזו הייתה טעות להחריב את חבל הארץ הזה. הרמב"ם פוסק בהלכות תשובה שהתורה הבטיחה שעם ישראל יחזור בתשובה, ולכן התופעות שיש כיום הם תופעות זמניות חולפות. אנו מאמינים שקיומה של המדינה זה עניין אלוקי, ואנו צריכים לתקן את התופעות השליליות שהוזכרו בשאלה.