שלום הרב, אני כרגע בחור בן 19 לומד בישיבת הסדר בשיעור א’. עד לפני שלש שנים כשהתחלתי להתחזק, היו לי הרבה מאוד נפילות קשות בתחו של הצניעות. אלו היו דברים שאינ באמת מצטער עליהם, והם בכלל לא רגילים בתחום הזה,אפילו די קיצוניים והזויים. לצערי אני חושש שהיצר שלי בנושאים האלה מאוד מאוד חזק, וקשה לי מאוד לשמור על האיזון שלו. (אשא תפילה שה’ ימשיך להיות בעזרי) לאט לאט ב"ה התחלתי לצאת מהבוץ, הרבה בזכות ההדרכה בבנ"ע. תהליך ההתחזקות שלי הושפע מאוד בזכות כל מיני בנות בסניף, שהם באמת בחורות צנועות וחכמות שהייתי מדבר איתם די הרבה, לא על הנושאים האלה ח"ו אבל הם הוו בשבילים מן סוג של תחליף "כשר". עם הזמן יותר התחזקתי והתחלתי לשמור נגיעה ושמירת העיניים וכו’, וב"ה איני מדבר סתם עם כל מיני בנות וכו’. אך גם לפני כמעט שנה הייתה לי שוב נפילה,אבל ב"ה הצלחתי לקום ממנה. כיום יש מישהי שאני יוצא איתה (הייתה לנו שנה ש"לא דיברנו" כדי שניהיה מוכנים לקשר רציני..ואני מתייעץ מדי פעם עם רב לגבי כל מיני שאלות). הבעיה היא,שבגלל כל ה"עבר" שלי, קשה לי מאוד מאוד בתחום הזה, ואני מרגיש שהוא ממש תוקע אותי. מחשבות הלכתיות בנושא הזה כל היום מטרידות אותי כבר המוןןן זמן. אני כל הזמן חושב האם כל דבר הוא צנוע או דברים כאלה. כרגע אני ב"ה הצלחתי הרבה זמן להחזיק את עצמי בצורה רצינית ואני באמת שמח על כך. השאלה שלי לרב היא כזו: כיום אני עדיין נמצא בסוג של קשר מסויים עם 2-3 בנות (באמת טובות ודתיות!). השיחות שלנו הם לא סתם הוללות ושחוק, אבל גם לאו דווקא על דברי תורה. למשל,יש מישהי שהיא חברה טובה של מי שאני יוצא איתה, לכן אנחנו מדי פעם מתייעצים על כל מיני דברים (רציניים וחשובים בקשר שלנו, כמו איך מתמודדים עם פערים תורניים, או האם אני והבחורה שאני יוצא איתה מתאימים בכל מיני דברים). וגם עם הבנות האחרות שאי מדבר זה בד"כ נושאים חשובים. אך תוך כדי אני כן מכניס אמרות מצחיקות או דברים כאלה. אך לא כל מהות השיחה היא שחוק ח"ו. אני כל הזמן מרגיש שאם למשל הר"מ בישיבה היה יודע על הדברים האלה אז הוא היה אומר לי כמה זה רע וצריך להתרחק מזה. הבעיה היא,שאני מרגיש שמצאתי במקום הזה את ה’איזון’ שלי עם היצר, שככה אני ב"ה מצליח לשמור על צניעות ועל העיניים ולא לפול בעיניים הקשים האלה. קשה לי כל הזמן להרגיש שאני לא בסדר וחייבים להתאמץ כמה שיותר לצאת מכל הקשרים האלה. והדברים האלה מטרידים אותי המון ועושים לי רע. באמת שאני חושב שהמצב כמו שהוא עכשיו תורם לי המון מבחינה רוחנית, ויש לי הרבה יותר כוחות ללמוד ולשמוח בישיבה... אך אני כל הזמן מפחד שאולי הכל שקר ואני כל הזמן רק חוטא. אני באמת עשיתי את ההתאמצות שלי בנושאים האלה,ואף אחד בעולם לא היה מאמין שאוכל לצאת מהדברים הנוראיים שעשיתי. אך אני מרגיש שאני לא יכול להגיע ל’נורמה’ שהתורה דורשת.. אני כל הזמן מרגיש מן רדיפה אחרי ’קדושה’ שאני בכלל לא יכול לעמוד בה..וזה אפילו עושה לי מן אנטי פנימי לכל העיניין. שאלתי לרב היא, עד כמה נורא המצב בו אני נמצא? איך צריך להתמודד במצב כזה? אני כ"כ עצוב שאני צריך להתעסק בכל העניין הזה כי אני מרגיש שזה לוקח לי המון כוחות נפשיים בשאר הדברים..אם רק היו נותנים לי ’אישור’ שמה שאני עושה הוא בסדר, הייתי יכול להתפנות ולהתקדם בדברים אחרים.

שלום רב: אחד מן הדברים החשובים ביותר שאדם יאמין בעצמו וביושר הפנימי שלו. הטלטלה הפנימית שעוברת על האדם שלא מאמין בחייו היא נוראית. זה נוגע גם לשיפוט של האדם את עצמו. ממה שאתה כותב לי אני רואה שבאופן כללי אתה מכיר את עצמך ורואה את גם את ההצלחות שלך. אולם אתה בהרגשה שלילית מהעמדה שאולי הרב שלך יאמר לך אם היה מכיר אותך לעומק. ראשית, אני מניח שאם הרב שלך היה מכיר אותך לעומק היה מתלהב מהאישיות שלך עוד יותר ממה שאתה חושב. אולם העיקר הוא שאתה צריך להיות מודע לכך שהאדם שהכי מכיר אותך והוא המומחה הגדול ביותר למוטי זה אתה בעצמך. האנשים האחרים הם חשובים נחמדים , אתה יכול לקבל השראה מהם וכ'. אולם בסופו של דבר המומחיות היא שלך וגם האחריות היא עליך. ומכאן הארה חשובה מתוך דברי הרב קוק. כותב הרב באורות הקודש ח"ג עמ' רנח על כך שיש לאדם שני מהלכים שבהם מתגלה עבודת ה' שלו כמו שאמרו חז"ל בשתי יצריך ביצר הטוב וביצר הרע. העובדה ביצר הטוב היא העבודה שוגעת לכך שאדם מתקדם ומתעלה. העבודה ביצר הרע היא ההתמודדות אל מול הדבר שכל הזמן תוקע ומפריע לאדם, ההתגברות על המניעות. הרב שם בסעיף כותב שאדם צריך לשמור על איזון נכון. רוב העבודה חייבת להיות ביצר הטוב. העבודה ביצר הרע היא מוגבלת ואינה יכולה לתפוס נפח גדול. גם היא חשובה בכדי לפתח את מידת הגבורה וההתאפקות. אולם היא לפעמים יכולה לגנוב מהאדם את רוב חיותו ואת רוב כוחותיו שלא בצדק. היא עלולה לקחת מהאדם את היכולת שלו להתקדם ולעבוד את ה' ביצר הטוב שזה עיקר עבודתו. באופן פרקטי בנוגע אליך אני שמח שהצלחת להשתחרר מלהיות שקוע ועסוק בעיקר בעבודה סביב יצר הרע. ב"ה גם הצלחת ברוב היעדים שקבעת לעצמך. מכאן ולהבא אני מציע שבאמת תתמקד בהמשך ההתקדמות בענין יצר הטוב. העבודה של הגבורה ושימת קוים אדומים שאותם אתה מאמץ היא עבודה שצריכה להימשך אולם ממש רק בצורה מאד מדודה. אני מציע שפעם בחודש תחשוב על התקדמות קטנה בנושא של הצניעות והקדושה. תקבע לעצמך התקדמות קטנה ואותה תרכוש. אולם מדובר באמת על התקדמויות קטנות. זה לא קשור לאיפה אתה נמצא. גם אדם קדוש יכול להתקדם בעוד מדרגה קטנה בענין הקדושה. זו עבודה לכל החיים. אולם העיקרון הוא התקדמויות קטנות ומדודות שאינם משתלטות על העבודה הרוחנית שעיקרה היא עבודת ה' ביצר הטוב. כל טוב