מה הענין בשיער ביהדות? כלומר, כוונתי היא, למה נזיר הוצרך לגלח את שערו ואפילו המצורע או הלווים הוצרכו לגלח את כל שיערם כולל הגבות? מדוע, מה חשיבות השיער בדווקא שהוצרכו להסירו כדי להיטהר, ולמה דווקא במקרים האלו? למה לא צפרניים למשל? (אשמח למקורות לעיון נוסף..) תודה רבה.

השיער רומז לכוחות גופניים שפורצים החוצה, ולכן כשיש צורך להתחדשות מדריגה יש לגלח את השיער, על מנת להכין את ההתחדשות עם שיער חדש. כתבתי על כך בספר אמת ואמונה (חיבור על התורה) בהקשר לעשו שהיה איש שעיר.