שלום רב, במשפחתינו ישנה בעיה עם אחד החתנים שלנו, שנוהג בחוסר כבוד ובעקשנות מופלאה ובלתי נסבלת כלפי. לצערי הדבר גורר דיבורים שליליים רבים בטלפון ובדוא"ל ואני תוהה איך ניתן לעמוד בגדרי שמירת הלשון כאשר חדרה למשפחתינו צרה צרורה שכזאת? (נסיונות גישור לא הועילו בינתיים) חשבתי, שלכאורה גם בכל טענות ומענות של בעלי דין אלו מול אלו נאמרים אמירות לגמרי לא סטריליות..לפי זה האם דיין שומע לשון הרע בעבודתו? ואני במצב מורכב, גם ראש משפחה וגם בעל דין מול חתן דנן. ואמנם הדיבורים השליליים אצלי הם רק לתועלת ולא מתוך משטמה וכעס אלא רק מתוך רצון לבירור האמת ולהשכנת שלום. אני מאד רוצה להמלט מאיסור לה"ר ולא יודע איך לצאת מזה נקי. שאלתי- כשהמציאות היא כזאת והדיבורים הם בהתאם, אז האם הלכתית ההגדרה של הדיבורים שנאמרים היא לשון הרע?

איך מתמודדים? מתעלמים! פוגע - לא שמעת, מעיר הערה - לא ראית, עשה מעשה - זזת. כשאדם מציק רואה שלא מתייחסים אליו הוא עדיין מנסה עוד קצת - אבל בסוף הוא יבין שהוא מציק לקיר, ואז בסוף הוא יפסיק. צריך להיות מתמיד גדול בזה, כי לוקח למציק הזה זמן להבין את זה. ולהפך, בהתחלה הוא בד"כ מציק עוד יותר.