שלום הרב, אני אוהב מאוד לעזור לאנשים ובדרך כלל אומרים לי תודה או משהו בסגנון. לאחרונה הגעתי לסביבה שיש לי הרבה מה לעזור ומחמיאים לי הרבה יותר מהרגיל. אני חושש שהדבר הזה יגרום לי לגאווה או להרגיש שזה מגיע לי התודה הזו. הרי רשום אין אומרים שבחו של אדם בפניו. מה לעשות עם זה?

אשריך צדיק על העזרה לכלל ואשריך על הרצון שלא ליפול לגאווה. מציע לך א. תפילה. 'אל תביאני לידי גאווה ...' אפשר להזכיר זאת ב'שומע תפילה' ב. התבוננות. סה''כ עושה את מה שאני חייב. יש כאלו שמוסרים את נפשם בדרום ובצפון. זה כח שה' נתן לי. כמובן שצריך לשים לב שההתבוננות הזאת לא תעיב על השמחה שלך . אתה עושה דברים גדולים וחשובים וצריך לשמוח על כך. יחד עם זאת לבטל את הרגשת הגאווה שכאילו הכל בזכותך. ג. לימוד. כדאי ללמוד ספרים העוסקים בעניין הגאווה והענווה. אפשר לחפש בסוף כל ספר ואת הערכים הללו. כך תצא מורווח בעז''ה גם במעשים טובים וגם ביכולת לשמוח מחד אך לא ליפול לגאווה מאידך. כמובן, זה תהליך. כמו כל תהליך יש עליות וירידות. הדברים לא מגיעים לשלמות במהירות. לאט ובהתמדה. העיקר בשמחה בהצלחה רבה ובשורות טובות לכל ישראל בעז''ה