שלו’ וברכה, רציתי בבקשה לשאול, איך אפשר להבין בעצמי ולהסביר לאחרים איך ייתכן שהתורה שלנו מלאה כ"כ במחלוקות, כמעט שאין נושא שאין עליו מחלוקת ונראה חלילה כאילו אין לנו תורה אחת אלא הרבה תורות. אפילו בנושאים בסיסיים כמו שבת וכשרות יש מחלוקות, אחד אומר שדבר מסויים הוא איסור דאורייתא ופוסק אחר אומר שמותר בשופי, פוסק אחד אומר שהמאכל אסור באכילה והפוסק האחר אומר שמותר. אפילו בענייני אמונה יש מחלוקות בין הגדולים, יש דעות שהקב"ה משגיח בהשגחה פרטית על כל דבר קטן וגדול של כל יהודי, ויש דעות שרק הצדיקים זוכים להשגחה ממש פרטי פרטית ואילו את הבינוניים הקב"ה נותן בדברים מסויימים להנהגת הטבע. גם בענייני כלל ישראל פוסק אחד אומר חלילה לפדות שבוי ע"ח שחרור רוצחים ופוסק אחר אומר כן לעשות זאת, בקיצור כמעט על כל נושא יש מחלוקות. ו אני חושבת לעצמי- איך התורה נראית בעיני אנשים שאינם שומרים מצוות - היא נראית חלילה כתורה שבעצם אין לה משהו ברור להגיד על כמעט שום נושא ועל כל רב שיגיד משהו, יבוא אחר ויגיד הפוך. והרבה פעמים כשיצא לי להגיד איזו הלכה למישהו, ישר אומרים- בטח יש איזה רב שמתיר/אומר אחרת. ואם תגידו- כל אחד ילך לפי רבו - עדיין זה לא עוזר להבין את העקרון הזה איך בעצם אפשר להתמודד נפשית עם זה שאין לנו בעצם חלילה תורה אחת אלא הרבה תורות, כשכל רב מייצג תורה "אחרת" חלילה. אשמח שתסבירו לי גם איך מסבירים זאת לעצמנו, וגם איך מסבירים זאת לאנשים רחוקים מתורה. תודה רבה ותזכו למצוות.

שלום רב: אני מכיר רחוקים מתורה שדווקא היו שמחים יותר לו היו מבינים שהתורה יש בה צבעוניות רבה ודעות רבות. באופן כללי התורה היא תורת חיים וכפי שהאומה הישראלית יש בה גם נששמה כללית וגם נשמות פרטיות כך גם התורה. יש תורה צד מאד אחדותי ויחידאי. יש דברים בסיסיים שבהם אין כלל מחלוקות. זהו כנגד הנשמה הכללית שיש באומה. אולם הנשמה הכללית מתגלה בנשמות פרטיות שיש להם גילויים שונים. ריבוי הגוונים והדעות הינו ביטוי לריבוי ההופעות של נשמות ישראל. קחי למשל את ענין השבת. האם ניתן להשוות את יום השבת למי שמקיים אותה ע"פ ההלכה המסורתית למי שאינו מקיים כך את השבת. האם כלל ניתן להשוות. לכולנו השבת הינו יום מנוחה שאין בו עשיית מלאכה ויש איסור מוקצה. אפילו שנמצא אלף פרטים שבהם ישמחלוקות זה זניח יחסית לעובדה המאד בסיסית שמדובר על יום שבתון שאין בו עסקים ואין בו עשיית מלאכה. כך בנוגע לכל אורך חיינו. כל האנשים המסורתיים מכירים בערך המשפחה ואוסרים חיים מופקרים וכך בכל נושא משמעותי. מה שיש מחלוקות משום שיש בתורה התאמה לא רק לצופן הכי כללי שבו אלא יש התאמה בתורה גם לצופן שמייחד כל אחד ואחד מישראל. כל טוב