האם ישנה דעה שניתן לפסוק כמוה, שבזמן שבני זוג אסורים (חוץ מאחרי החתונה ואחרי הלידה, שאז ידוע לכל שהם אסורים), מותר להם להעביר חפצים, כשהם בציבור, מאחד לשני (מצד שלא נעים, צניעות, גדול כבוד הבריות.. וכדו’)?

אסור לאיש להעביר חפץ לאשתו כשהיא נדה, שמא יבוא לגעת בה. כשבני הזוג בחוץ הם צריכים לתכנן מראש שלא יבואו למצב שצריכים להעביר מאחד לשני כי אז יש חשש שהאשה תתבייש מאחרים, והחכם עיניו בראשו. כשאין ברירה והאשה תתבייש, כמו לשים טבעת על הכלה כשהיא נדה, יש מתירים לעשות כן כשהם מקפידים יתר על המדה שלא יגעו אחד בשני.