1) כשהתחתנו, לפני כ-4 שנים, אשתי לבשה כיסוי ראש מלא אם הזמן היא התחילה להפחית וכרגע היא מוציאה את השיער מאחורה. בהתחלה הערתי לה הרבה שזה נוגד את ההלכה וממש לא נראה לי אבל בסוף די הפסקתי להעיר לה. היא כאילו שיחקה לי על המצפון והתבאסה כל פעם מחדש. האחיות שלה (רווקות) כל הזמן עודדו אותה ואמרו שזה ממש יפה ככה. הגעתי למצב שאני ממש חושש להעיר לה כדי שלא תתבאס יותר מדי. איך אני צריך לגשת לזה? 2) בעיה דומה יש לי, איך לגשת אליה כדי שתתפלל אפילו תפילה אחת ביום? 3) אשתי מאוד רוצה ללכת עם מכנסיים רחבות ועד עכשיו היא לא ממש עושה את זה כי "אני לא מסכים" ולאחרונה נתקלתי שהבנות הדתיות הולכות עם חצאיות שברגע שהם יושבות ממש ממש לא נעים לי לשבת ממול. אני די מתקשה להבין איך עדין עדיף חצאיות ממכנסיים רחבות? ואותו בעיה יש לי עם אישתי, שלובשת חצאיות מתחת לברך אבל לא הכי ארוכות. בהתחלה הערתי לה אבל המשיך באותו דרך כמו הכיסוי ראש וכל דבר שהיא קונה אני יעשה לה פרצוף היא תתבאס ובסוף תכריח אותי להגיד שזה בסדר ויפה לה.

בעניין כיסוי הראש, עליך להביע את דעתך, אבל לא להגרר למריבות. בסופו של דבר זה כיסוי הראש שלה, והוא באחריות שלה. מותר לך להביע את דעתך ורצונך שהיא תקפיד יותר על גדרי ההלכה, וגם תוכל לומר לה שלמענך תתאמץ קצת יותר, אבל עליך להבין שאתה בעלה, ולא המחנך שלה. אם ההערות גורמות לחיכוך מוטב לפי שעה לא להעיר. אתה לא צריך לומר שזה יפה. ואם אשתך תשאל תאמר לה שהיית מעדיף שתלך על פי גדרי ההלכה, אך לפי שעה נראה שאין טעם ליזום הערות כאלה, שממילא היא אינה מקשיבה להם. גם בעניין התפילה אין טעם להעיר. תוכל למצוא הזדמנויות ולדבר על הערך של התפילה ועל החשיבות שלה, ואם היא תבין ותקבל על עצמה להתפלל - מה טוב. ובכלל נראה לי שעדיף במקום לדבר על אורך החצאית מבחינה הלכתית וכד' עדיף לדבר על המחוייבות שלכם זה לזו. להסביר שגם אם היא רוצה דברים מסויימים ראוי שהיא תוותר עליהם למענך, כמו שגם אתה מוותר על הרבה דברים למענה. ומכל מקום חשוב לא לתת לזה לחצוץ ביניכם. והעיקר הוא להמשיך לראות את הטוב שבה, גם אם היא לא תמיד הולכת כפי שאתה רוצה.