כבוד הרב , קודם כל אתר מדהים ה’ יברך אתכם :) אני חיה עם אימי בארץ. אבי בחו"ל הוא ניתק את הקשר מאז שאני קטנה [כיום אני בת 18]. הוא לא רצה לעלות לא"י וכעת הוא מנסה ליצר קשר. דיברתי איתו כמה פעמים אבל אני מתעבת אותו כל כך, מה פתאום הוא נזכר בי אחרי הרבה שנים, לא יכולה לכבד אותו ולראות אותו בתור אב. אימי סבלה המון בגללו, אם זה השפלות. היא ניסתה שיעלה איתה וכו’. אך הוא היה מאוד עקשן והוא ויתר עליי. הדמות אבהית לא הייתה חסרה לי כי אביהם של אחיי ראיתי אותו בתור אבי והוא אהב אותי כמו בתו ואני גם מעריכה אותו. את אבי המקורי אני לא מסוגלת לאהוב אני מתעבת אותו לא יכולה לשמוע אותו וזה כואב לי כי עד שה’ זיכה אותי בהזדמנות לדבר עם אבי הביולוגי ולא כולם זוכים להזדמנות כזו, אני מתנהגת כך אבל אני לא יכולה למנוע זאת. אני מרגישה כפוית טובה, זכות יש לי ואני לא מנצלת זאת בצורה נכונה. אני מנסה לעודד את עצמי לנסות לראות את זה בצורה יותר חיובית אבל לא מצליחה לסלוח לו. אני גם מנסה לא לשפוט אותו מאוד קשה ואני לא רוצה לפספס את כיבוד הורים שזה מצות עשה מהתורה וגם ולהתחיל לאהוב אותו ובנוסף כדאי להגיע לה’ יתברך צריך לכבד את שותפיו שזה אמא ואבא הגשמים. תוכל לתת לי דרכים להתמודד עם המצב שלי ולהכניע את היצר הרע שלי תודה רבה על הקשבה. ראש חודש טוב

שלום רב, מציע לא לדחוק את הקץ. לומר לעצמך וגם לומר לאביך שאת באופן עקרוני רוצה להתגבר על המחסומים הרבים שנוצרו במשך החיים ובעתיד את תרצי להגיע למצב של התגברות ויכולת ליצור קשר אולם עתה את עדיין לא בשלה לכך. קודם תתחתני, תקימי בית, ומתוך האיתנות הזאת תזכי גם להתגבר על מערכת היחסים עם אביך. זו הדרך שלך לקיום המצווה. לסיכום: לא לבזות. להבהיר שאת באופן עקרוני בעתיד תרצי קשר אולם רק כשתרגישי שיש לך את הכוחות לכך. להבהיר זאת לאביך או בשיחה או במכתב. את יכולה לומר לו ששאלת רב וזה מה שהציעו לך לעשות. כל טוב