סליחה ומחילה מהרב, זו אני שוב. אבל לא זכיתי להבין איך תשובת הרב ענתה על כל מה ששאלתי. א. ממש מדכא מאוד להבין מדברי הרב שבעצם אנחנו נתונים לחסדי הרשעים ובעצם אין כל כך טעם להתפלל לקב"ה שיצילנו מהם, כי ממילא ה’ לא משגיח עלינו מהם (שהרי אנחנו לא בדרגת האבות הקדושים) ומה שכן יכול להועיל זה רק להחניף לרשעים כדי שלא יזיקו לנו ולקוות שיואילו בחסדם לרחם עלינו ולא לפגוע בנו. כולי תקווה שאני מבינה לא נכון את דברי הרב אבל כך הדברים נראים. ב. ואם על הצדיקים ה’ מגן רק מפגעי הטבע, אז עלינו הבינוניים, על מה ה’ משגיח עלינו, אם לא מפגעי הטבע ולא מהרשעים, אז על מה כן? ג. ואיך זה יכול להיות שביסודות האמונה הכל כך בסיסיים יש מחלוקות בין הרבנים. ואיך אפשר לדעת איזה רב צודק. כי כל כך הרבה שומעים מרבנים צדיקים שכל דבר ועניין מושגח מאת ה’, כל דבר קטן שקורה לנו הוא מה’ והכל לטובה ואין יסורים בלא עוון ואם באים עלינו יסורים זה רק מה’ שהוא ברחמיו בא לעורר אותנו לשוב אליו. ד.ומדברי הרב מובן שבעצם השגחת ה’ עלינו מאוד מצומצמת ובעצם לא הכל מאת ה’ ולא הכל לטובה (כי זה לא מה’ אלא מבחירת האנשים) ובעצם המון דברים באים עלינו במקרה ובכלל לא מהשגחת ה’ עלינו. מאוד עצוב לי כך לחשוב. אני מרגישה ממש נטושה. פעם הרגשתי שאני בידיים של ה’ וה’ אוהב אותי ואיתי כל הזמן ומשגיח עלי וכל דבר שקורה לי הוא לטובתי. ועכשיו... אני לבד.. מול איתני הטבע המפחידים... מול הרשעים המפחידים... ומול כל הדברים שעלולים לקרות לי בלי שה’ השגיח עלי מפניהם ובלי שהוא תכנן הכל לטובתי. ממש מדכא.... בבקשה שהרב יחזקני ויאיר עיני. תודה רבה וסליחה מהרב

א. לא אמרתי ח"ו שתפילה לא מועילה, בוודאי שהיא מועילה. כוונתי היתה שלאדם בינוני אין להיכנס למקום מסוכן או להתגרות באויב קשה מתוך מחשבה שד' יציל אותו. אולם אם אדם נקלע לצרה שלא באשמתו בוודאי יש להתפלל ואם יתפללו ציבור שלם אין ספק שד' יציל אותם. ב. מה שד' מגן על צדיקים מפגעי טבע הכוונה שאפילו יכנסו לאש לא ינזקו, ואם יהיו בים סוער שאניות טובעות הם יינצלו, אך אדם בינוני לא בטוח, אולם גם הוא אם יתפלל בכל ליבו יש סיכויים רבים שד' יציל כמו שנאמר בתהילים ק"ב פנה אל תפילת הערער ולא בזה את תפילתם. וזה גם כנגד פגעי טבע וגם כנגד רשעים. ההבדל בין צדיק לבינוני הוא רק שבינוני חייב להיזהר יותר מצדיק. ג. בדרך כלל אין מחלוקות ביסודות אמונה, ומה שיש אומרים שהכל בא לתקן זה נכון או במקום שבאו יסורים בלתי צפויים אז צריך האדם לפשפש במעשיו, או אם אדם סיכן את עצמו והגיע למקום שנגרם לו סבל יש להניח שאם היה צדיק גמור היה ניצל מזה. אבל יסורים ללא כל סיבה אין בעולם, ולכן אם אדם הולך בדרך ישרה ולא מחפש גדולות הוא בטוח כאמור במשלי הולך בתם ילך בטח. ד.השגחת ד' היא עצומה וכוללת כל סדרי הטבע והחיים, ואין לאדם לחשוש מצרה פתאומית שלא תבוא. ורק סידר הקב"ה קצת יסורים בעולם כמו מחלות ומלחמות כדי שרשעים לא ירימו את הראש יותר מידי. ועל כל אדם שנזהר והולך בדרך ד' ולא מתגרה ברשעים או עושה דברים מסוכנים יש השגחה כוללת של ד' שכל העולם יחיה בטוב ובנעימים ועל זה נאמר אשרי אדם בוטח בך, והבוטח בד' חסד יסובבבנהו. על כן תבטחי בד' בשמחה ואל תכניסי שום חשש אל ליבך.