יורנו הרב, האם אכן דעת רבותינו הספרדים להתפלל מנחה סמוך לשקיעה, הרי דווקא חכמי מערבא לייט מי שמצלי עם דמדומי חמה?

מנהג הספרדים היה להתפלל סמוך לשקיעת החמה כדי לסמוך גם תפילת ערבית ולא להטריח את הציבור לבא פעמיים. ומה שנכתב בגמ' מדובר על יחיד שעלול לטעות ותעבור השקיעה ויפסיד תפילה,אבל בציבור לא חוששים.