בס"ד לכבוד הרב שלום רב. אני רועד מאז שגילתי שכתבתי משהו במחשב ולא ידעתי שזה אבק לשון הרע, רציתי תשובה אמיתית מעומק הלב לפני הקב"ה לפחות אם יש תקנה (לא סלח לי). הבעיה שקודם סיפרו עלי לשון הרע ממש, ואני באיוולתי ומרוב דאגתי (לא לעצמי), בשוגג, כתבתי משהו במחשב שהפך לאבק לשון הרע. הבעיה שאין לי תקנה כמו שכתוב: "מרפה לשון עץ חיים", והאמת שזה מחלוקת, חד אמר: התקנה של לשון הרע, שיעסוק בתורה, וחד אמר: לשון אין לו תקנה!, רק בכדי להישמר מלשון הרע - יעסוק בתורה. וכ"כ חמור עד ששקול כנגד ע"ז ג"ע וש"ד ביחד כולם, וכאילו הרג הנפש (שנאמר בע"ז: "אנא חטא העם הזה חטאה גדולה", בש"ד: גדול עווני מנשוא", בג"ע: "ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת", ובלשון: "לשון מדברת גדולות"). ואני בסה"כ כתבתי אבק הלשון, ולא לשון הרע, ולא בדיבור או דרך המספרים. ועוד שמימיי לא חטאתי בחטא כ"כ חמור של אבק לשון הרע, פעם ראשונה בחיי (וכמו שכתב רבינו בחיי בחובות הלבבות שער התשובה, שאפילו עוון גדול ומבקש עליו רחמים מתכפר לו, חוץ מבן-אדם לחבירו או ק"ו לגדול וקדוש ממנו שאין מתכפר עד שיסלח לו). כמה תהיה כלימתי לעולם הבא, אוי לי. אני מבקש שהוא ימחל לי ועוד אבקש, אבל איך הוא ימחל לי, הוא לא רוצה למחול לי. מה לעשות כדי שימחל לי ואיזה תקנה יש לי, ואם יש לי בכלל תקנה? זה הפעם הראשונה שנפלתי בש"ד של לשון. והאמת שאנשים מספרים ולא מרגישים. מה עלי לעשות וכמה להתענות ולסגף את עצמי? כמה לצעוק ולבכות לה’ שאותו אחד ימחל לי (אני לא מבקש סליחה, בסה"כ מחילה וחלקית)? אני עצוב ולא קונה דברים שמשמחים אותי. אמר לי ת"ח אברך גדול אחד, שאפילו רוצח צריך להיות קצת שמח, ולא ליפול לייאוש מוחלט, כמו שאמר קין שצעק צעקה גדולה כל ימי חייו: "גדול עווני מנשוא" והקב"ה האריך אפו אל קין, וריחם עליו ונתגלגל ביחזקאל בן בוזי נביא שקורא לו ה’ בכל נבואה: "בן-אדם". אני לא אכלתי סמים. אני לא רוצה להתאבד מייד ממש. אני כל יום מבקש לפני בורא עולם שייתן בליבו שימחל לי חלקית והוא לא מוחל לי. האם יש לי תקנה? מה התקנה שלי? איך אני אעשה שהוא ימחל לי? מה התשובה שאני יכול לעשות? אני מבקש מהרב תשובה לשאלה, ושהרב יענה לי בהקדם האפשרי, ותודה מראש כבוד הרב.

ב"ה שלום וברכה. קראתי את מכתבך ואני מאוד מבין את התחושות הלא טובות שלך. זה נורא, להרגיש שיש לך כתם ממעשה שעשית, ושאתה לא יודע איך תוכל לנקות אותו. דע לך, שיש כמה דברים שחשוב מאוד שתזכור אותם תמיד והם ישנו לך את כל התחושה. א. אין דבר העומד בפני התשובה. ה' נתן לנו מתנה נפלאה שהיא התשובה, ואנו מסוגלים לתקן את הכל. חזרה בתשובה איננה דורשת ייסורים וכדומה, אלא את שלבי התשובה הבסיסיים והידועים, של עזיבת החטא, חרטה וקבלה לעתיד. אם אתה יכול לבקש סליחה, והדבר לא יגרום לאדם האחר יתר כעס - ודאי שזה נכון וטוב, אך אם הדבר רק מעורר יותר בעיות, לא מבקשים סליחה מהאחר, אלא רק מה'. ב. חשוב מאוד שלא להיות לחוץ - ה' אוהב אותנו ויודע כמה אנו מתאמצים ומשתדלים, והוא יתברך יסלח לנו על כך. ג. הצער והכאב - מכפר על החטא שהיה. ד. חשוב לדעת להמשיך הלאה - ה' רוצה שאנו נהיה שמחים בעבודתו, ושלא נשקע במחשבות על החטאים שלנו. לכן המשך הלאה, והתחזק בדברים הטובים שאתה עושה, ואיך תוכל לשפר אותם. בברכת הצלחה רבה הרב יצחק גרינבלט.