כיום יש משחות שאפשר לשים לרך הנימול שיורידו את עצמת הכאב,אז מדוע הת"ח לא מייעצים זאת? הם לא מרחמים על הילד? [לא מדובר שהתינוק לא מרגיש כלום]. האם נכון להגיד, שהרי הגמרא בכתובות ח אומרת שאין ברכת "שהשמחה במעונו" בברית כי יש צער לתינוק. כלומר, זוהי הלכה שלא תשתנה, ואם ישימו משחה והצער יפוג אז יצטרכו להגיד "שהשמחה במעונו"!. והרי בזמן חז"ל היו סמים משכחי כאבים [מקומיים] ובכל זאת לא שמו,סימן שכך קבלו וידעו ברוחב דעתם שכך היא לכתחילה צורת המצוה! [מצוה בלי שום משכך]. מה דעת כת"ר?

כתבו על כך גדולי ישראל, כמו הרב אלישיב והרב שפירא, לא לעשות הרדמה. יש מצווה על פי חכמה פנימית שהתינוק ירגיש את זה.