שאל את הרב

  • הלכה
  • מגע ותערובת בין בשרי או חלבי לפרווה
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
ראיתי בתשובה הקודמת שהקומקום לא נהפך לבשרי. רציתי לשאול מה ההבדל בין זה והרמ"א ביורה דעה סימן ק"ה סעיף ג שמביא שאסור לשפוך שמן מכלי לנר שיש בו חלב והש"ך אומר שיש בעיה של הבל ולכאורה גם פה שיהיה אסור לעשות את זה לכתחילה עקב ההבל העולה שהופך אותו לבשרי? אמנם בדיעבד אפשר להקל על המקילים שמה אבל האם גם לכתחילה מותר?
תשובה
בס"ד יש לציין שהשאלה שנשאלה היתה לענין בדיעבד ולא לכתחילה ולכן אין קושיא מהרמ"א שדיבר על לכתחילה. הרמ"א (יו"ד קה,ג) כתב, שאין לערות שומן היתר לתוך נר של חֵלב משום ניצוק. ומסביר הש"ך (ס"ק יא), משום ההבל העולה מהנר. ומ"מ מסיים הרמ"א שבדיעבד אין לחוש. מקור הדין הוא במסכת מכשירין (פ"ה, ט-י), שם כתוב שאין דין ניצוק אלא בסוגים מסויימים שהרכבם סמיך מאד. במה דברים אמורים? בחם לחם, בצונן לצונן ובחם לצונן. אך בצונן לחם יש ניצוק אף בשאר משקין, ר"ש אומר שאף בחם לחם יש דין ניצוק אך להלכה נפסק כת"ק ומסביר הרמב"ם בפירוש המשנה: "ואין הלכה כר' שמעון, לפי שאם היו שניהם חמין אף על פי שהתחתון חם יותר אין השפעתו נכרת במשקה שהוא יוצק ממנו". הדרכי משה הביא את המרדכי, שכתב שהוא הדין באיסור והיתר, אך הביא דעת 'האיסור והיתר הארוך' שבדיעבד אין לחוש. אמנם, בפסקי מהרא"י דחה דעת המרדכי וסובר שדין ניצוק שייך רק בדיני טומאה ויין נסך שם הבעיה היא בנגיעה אך לא באיסור והיתר שעניינו העברת טעם. וממילא אין דין ניצוק כלל באיסור והיתר. יוצא מהנ"ל, שכל דין ניצוק באיסור והיתר הוא מחלוקת ראשונים ונקט הרמ"א לכתחילה לחומרא (עיין ביאור הגר"א במקום). כגון: אדם הרוצה להוסיף חומר בעירה לנר שיש בו חלב לא ישפוך מכלי שומן כשר שרוצה להשתמש בו עוד אח"כ בשל בעיית ניצוק. בכל מקרה מכריע הרמ"א שאף אם נעשה כן השומן לא נאסר. עוד דוגמא, אם בטעות שפך חַלב לסיר בשרי חם התבשיל והסיר יתכן ויאסרו אם אין שישים כנגד החלב שנשפך אך החלב הנותר בשקית לא יאסר. ולשאלתך - הקומקום הוא הרי פרווה, וכל החומרא היא רק ביציקת היתר לאיסור, ואף שם מותר בדיעבד, א"כ ודאי שבפרווה שהוא היתר להיתר, ואף אם ישפך לא יהפך לבשרי ע"י ניצוק, אין מקום לאסור אף לכתחילה. ונק' נוספת (עפ"י הפרי מגדים וכך מבואר שהש"ך והט"ז מסכימים) שכל הדין של ניצוק שייך רק אם ההבל עולה מלמטה ואז תתאה גבר ויושפע העליון בניצוק אך אם התחתון (האיסור) צונן אין שום הבל אסור שעולה וודאי לא שייך ניצוק במקרה כזה. כלומר החומרא של הרמ"א היא רק בצונן לחם אז עולה ההבל דרך העמוד הניצוק אך בחם לצונן ההבל העולה הוא של היתר ולא של איסור ולכן אין בזה ניצוק כלל. ולכן אם מדובר בקומקום מים חמים שנשפך למרק קר אף לכתחילה אין שום בעית ניצוק. לסיכום: א. השאלה היתה על מצב דיעבד. ב. חומרת הרמ"א לכתחילה היא רק בהיתר לאיסור אך לא בהיתר להיתר (פרווה לבשרי או חלבי). ג. חומרת הרמ"א היא רק בצונן לחם ולא בחם לצונן ואף לא בחם לחם. הרב אלישיב קפקה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il