תכלת כספק דאורייתא

לכבוד הרה"ג הרב יעקב אריאל שליט"א לאחרונה הזדמן לידי קונטרס בשם ’חותם של זהב’ העוסק בהוכחות לכך שהחילזון ארגמון כהה-קוצים הוא חילזון התכלת המקורי, ומסביר איך החילזון הנ"ל עומד בכל הסימנים שהובאו ברמב"ם. אם כן מדוע החילזון לא יהיה לפחות כ"ספק דאורייתא (כי אולי יש עוד חילזון העונה על כל הסימנים) ויהיה חיוב להטיל אותו בציצית מדין ספק דאורייתא לחומרא? (כמו כן המחבר מוכיח שזה היה החילזון שהשתמשו בו במזרח התיכון לצביעה, ואם כן, גם אם נגיד את הסברא הלא התקבלת על הלב שהיהודים השתמשו בחילזון אחר, חז"ל היו לפחות מזהירים אותנו מהחילזון הזה, כמו שהזהירו מקלא-אילן).

אכן החילזון האמור הוא ההשערה הסבירה, אך השאלה היא מדוע גם היהודים באגן הים התיכון, בלבנון סוריה תורכיה יוון וכו' ובהם ת"ח גדולים הפסיקו לצבוע את הציצית בתכלת למרות שהייתה מצויה אצלם.